החיים על סף תהום

כי יכול להיות שיהיה אחרת

ואולי גם כיף.

אני רגע לפני החלטות גדולות ומשמעותיות לפרקים כואב לי הראש וילדה שבי בא לי להתעטף בשמיכה ולהתחמק מזה.

אבל הדבר הנכון לי ועבורי בעתיד הוא לקחת הרבה אוויר ולהחליט על ההמשך.

אני מרגישה שהתקופה האחרונה אילצה אותי להיות אדם בוגר יותר והקפיצה הייתה חדה אולי אפילו חדה מאד.

לפעמים בא לי שיהיה לי קצת משעמם ולא להתמודד עם כל כך הרבה בו זמנית.

אני תוהה לגבי האושר שלי וממה הוא מורכב ומהם הדברים המהותיים עבורי שאני לא מוכנה או חייבת להתפשר עליהם מעכשיו והלאה.

ואולי זה חלק מהאור שנמצא בקצה המנהרה 

נו באמת…

המוח שלי שלא מספיק לחשוב לרגע.

קיבלתי מתנה יפה אז החלטתי שהיא צריכה להיות גם כאן

תודה  ❤️

אתמול בבית החוף פגשתי חברה שלא נפגשנו הרבה זמן והיא התעדכנו במה שקורה והיא שאלה ״איך אני?״הדמעות התחילו לצאת ואמרתי ״שהיום כואב״

המפגש היה נעים, עצוב, מרגש ומלא באהבה.

אם יש משהו שלמדתי על התקופה הזאת שלאורך השנים בחרתי לי מעגל חברים מדהים, שהחל מרגע הפרידה היה שם לצידי, תמך, הרים, עזר ולא עזב אותי לרגע והכי חשוב קיבל אותי כמו שאני.

עטפו אותי בהמון חום ואהבה גם אם אני מתחילה לבכות ככה פתאום באמצע שיחה, ואם אני בסערת רגשות וחופרת בלי סוף.

אם המשפחה שבחרתי לעצמי היא פחות מוצלחת אז בחברים שלי הצלחתי ביג טיים.

הכאב והעצב הם מהותיים כי אם אני מתמודדת איתם אוכל בעתיד להתמודד עם מגוון הרגשות הנוספים שיגיע.

והדמעות הן חיוניות כי הן מנקות את הנפש המדממת.

ובשקיעה היפה כל מה שחשבתי עליו זה אהבה 

אני עדיין עובדת על השריר הזה באימון,

זה כל כך מוזר מה שהיה קורה די בשגרה ובכל סופ״ש הייתה כאן ארוחה מלאה באהבה והשקעה והמקום הזה שלפנק את עצמי, להשקיע בעצמי בדיוק כמו שהיה עד לפני כמה חודשים עדיין מוזר ואני רוצה להסתגל אליו יותר.

בשבוע האחרון כמעט כל מה שנקבע מראש בוטל, השתנה, נדחה.

מעטים הדברים שאכן קרו כפי שתכננתי.

הזמן הזה אפשר לי לזכות בהרבה זמן פנוי לעצמי שכבר מזמן התלוננתי בפני המנהלת הקשוחה שאחראית על הלו״ז שלי שאין לי מספיק ממנו.

אז מעבר לטיפולי פנים, ערב ספא עם עצמי, מסכות פנים וכו׳

הצלחתי להתקדם בכל מיני דברים שצריך לטפל בהם, כל מיני דברים שנפגעו מרוב העומס בעבודה.

הזמן הזה אפשר לי להתמודד עם כל המחשבות שבאות, עם כל הרגשות, עם כל התוכניות החדשות, עם כל השאיפות החדשות, עם כל החלמות על הדברים החדשים אותם אני רוצה להגשים.

לחשוב על הטיפול השונים שאני עוברת כרגע ולסדר את המטרות של כל אחד מהם.

באחד הימים אפילו הרגשתי מחנק, הייתי לבדי בדירה והרגשתי מוצפת במליון מחשבות ורגשות לא הצלחתי לפקס את עצמי.

מרוב השקט ברחבי הדירה הרגשתי צפיפות ורעש, לקחתי את ענייני העבודה ויצאתי לעבוד בחוץ בסביבת אנשים.

זה עוד משהו שאני מנסה להסתגל אליו שהבית נשאר בדיוק אבל בדיוק כפי שהשארתי אותו.

אני מקווה שהימים הקרובים יתנו יותר אור על הדברים שעדיין באפלה כרגע.

וכמו שהבוקר נאמר לי ״שהכי כיף זה בולבול על הבוקר״

אז גם ביצים…

אני מרגישה שאני רוצה לאזן את עצמי, אני רוצה לשחרר את התחושות הקשות ולאפשר לאנרגיה חדשה וטובה להיכנס.

אם אצליח להבין אבל באמת להבין שלא כל העולם סובב סביב התחת שלי.

לא הכל קשור בי ויש המון דברים שלא בשליטתי.

ייצרתי לעצמי הרבה בלאגן כרגע בחיים אבל לפחות אני מצליחה להבחין ביופי שמסביב וזה בהחלט שומר על האיזון.

עוד לילה בו התעוררתי ב 2 בלילה ערנית לגמרי מוכנה להתחיל את היום אחרי 4 שעות שינה.

מזל שהלילה לא ויתרתי לעצמי והצלחתי לחזור לישון.

אתמול התעוררתי ב 3 וכבר לא הצלחתי להרדם שוב.

זה כמעט שבוע או קצת יותר שהלילות שלי נראים ככה וזה מבאס הבוקר נראה עקום ומצריך לא מעט קפה כדי להתאזן.

״אני מאד עייפה מלהיות עייפה

בטוח כמו לילה וליום שיבוא אחרי

רוב הדברים מהם אני מודאגת 

מעולם לא קרו בכל מקרה״