להיות השמש

אז אני מבינה שהיום אנחנו מדברים כאן על לרדת לנשים ואני אוסיף את השנקל שלי בעניין.

תחשוב על איך אתה אוכל מנגו, כן כן הפרי השווה 🥭

תחשוב על ההשתוקקות למיץ המתוק, הנגיסות הקלות, העונג בלשון, הרוק הניגר על הפנים והידיים והרצון לתפוס את הגלעין החמקמק. ככה באותה התלהבות אתה צריך לאכול כוס.

בעולמי דבר ראשון אין, פשוט אין, לא קיים אצלי המצב הזה שאני בקשר אינטימי עם מישהו והוא לא יורד לי.

שולט/ נשלט/ מתחלף/ ונילי זה ממש לא משנה זה פשוט לא יקרה בנינו אם אתה לא יורד לי. 

אני אפילו זוכרת שהיו לי פרטנרים שלא שכבנו והם רק ירדו לי.

נכון יש לי חיבה יתרה לאלו שאוהבים לרדת ולרוב הם גם יודעים מה הם עושים.

וכן חיבה נוספת להדק את הרגליים על הפרצוף ולשבת על הפנים ולזיין אותן חזק עד שאני גומרת בטירוף.

גבר לא חייב לדעת לרדת, לא כולם מגיעים עם אותו הנסיון, ידע וכו׳ אבל כל עוד אתה קשוב אליי, אתה תקבל את ההדרכה המושלמת ורצף האורוגזמות יגיע ואם אתה תלמיד מתקדם אז גם ההשפרצות יבואו.

במהלך חיי יצא לי לרדת לנשים אז אני יודעת בדיוק על מה אני מדברת וגם יצא לי לקבל מכמה נשים ירידות, עם חלקן זה היה מיוחד ומעניין אותי ואם זאת אני עדיין לרוב אעדיף שזה יהיה עם גבר.

עוד בדלת אתה נדרש להתפשט, בגדים לא נדרשים כאן.
הזין רפוי ואני מחייכת, אני יודעת ששבועיים לפחות לא עברו מאז הפעם האחרונה שהשפרצת ואני יודעת כמה חרמן ומגורה אתה.

אני מעבירה את האצבעות נוגעת לא נוגעת, אני מרגישה את הנשימה הכבדה ואיך הזין מתעורר.
״שב על הרצפה בפיסוק״ אני מורה לך ואתה מציית
אני מסתכלת בעיניים ומתחילה לדרוך קלות תחילה על הזין ואז עוברת לביצים.
ואתה מתחיל לטפטף
אני שומעת את ההנחה והחיוך שלי מתמלא.
וממשיכה.

״על הברכיים״ אני אומרת ואתה מציית
קושרת את הביצים והזין ומחברת לצוואר
מעבירה את כף הרגל על שק האשכים שמולי
ומתחילה בבעיטות קלות
בהתחלה הן קלות ובקצב אחיד אחת לאיזה זמן אני משחררת בעיטה רצינית
מגבירה את קצב הבעיטות ואת העוצמה
אתה כבר מתחיל להתקפל
ומטפטף

שולחת אותך למיטה אתה נשכב על הגב
הזין גדול, עבה ובעיקר לא ניתן להתעלם מהטיפות המטונפות שלך.
אני משחקת בו ״נחום תקום״ וצוחקת
בכל פעם שהוא קם הטיפות עפות לכל כיוון
אני תופסת בחוזקה בבסיס ומשחררת
ושוב תופסת בחוזקה בבסיס וביד השניה מלטפת בנגיעות קלות את הזין
אתה מתחרפן

אני מתקרבת עם הפה ומתחילה להעביר בעדינות את השפתיים וקצת משחקת עם הלשון פותחת את הפה מכניסה אבל לא מהדקת את הפה.
אתה יודע שאני עושה גרון עמוק אבל ממש לא נותנת לך את זה, אתה יודע שזה קיים אבל לא בשבילך.
אני מתרוממת ממך לוחצת את הכיפה, סוחטת את הטיפות שוב ושוב.
אתה לא עומד בזה יותר ובשניה שאני יודעת שעכשיו הרגע הקסום אני משחררת את האחיזה ואתה פולט את הנוזל שלך, ככה ללא מגע אתה משפריץ.
אני אוספת את הזרע ומכניסה אותו לתוך הפה שלך וככה עד הטיפה האחרונה.
אני אוספת אותך אליי ומחבקת אותך ואומרת לך שאני הכי גאה בך.

כדי לחגוג אהבה.

צריך לחגוג אותה בכל יום ויום וקודם כל עם עצמך אח״כ עם מי שראוי לאהבתך.

מדובר ברומן מקצועי שנמשך כבר יותר משנה.

המגע שלו נע בין פדיקוריסטית נחושה לפושפטישיט מהרמות המתקדמות ביותר, והכרתי כמה וכמה כאלו בחיי.

הרגעים האלו בהם תשומת הלב שלו לכל דבר קטן אצלי בכפות הרגלים ותמיד מחמיא על הלק ובזמן שאני שוכבת על המיטה וחושבת לעצמי איך רופא מחליט שזאת ההתמחות שהוא בוחר הוא חייב להיות ממש אבל ממש בקטע של פוטפטיש.

היסודיות, ההתמסרות והמסירות שלו ואני אישה בעלת חולשה עיקרית מובהקת ברגע שנוגעים לי בכפות הרגליים אני מתמוגגת.

״אתה מבין זה חייב להישבר, להיחתך באמצע כי ככה זה משנה את התבנית שקבועה במוח ויוצר משהו חדש שאתה לא מכיר.

שזה ככה זה נועז, מרגש וסוחף זה גורם לך לעוף על זה עוד יותר״  אני מסבירה לו בהתלהבות 

- ״רגע זה נכון לגבי יחסים/ מוזיקה או גם וגם?״ הוא שואל

ואני מחדדת ״זה נכון לגבי כל דבר שתרצה לייצר בו עניין״

לחשוב על שברגע שהפשרתי מתקופת ההתכנסות וההתנזרות מסקס/ סשנים בין הדברים הראשונים שעשיתי היה לסיים קשר שלפרקים היה עוגן משמעותי ואם זאת אני מבינה שזה היה אמור להיות לפרק זמן מסוים שהייתי צריכה והיום אני במקום אחר.

ההרגשה שאני רוצה לנטרל את רעשי הרקע היא תחושת שמלאה בפחדים כי בהנחה ואני בנאדם מיני להיות לבד או בלי מישהו קבוע זה מערר את היציבות שבניתי לעצמי ואם זאת כך אוכל להתמסר לתחושה שאני רוצה שיהיה ריק מסוים כדי לדעת מה אני רוצה ימלא ובעיקר גם מה לא.

התחושה הזאת היא המון דברים יש שמחה מסוימת, יש הרבה פחד וחופש שמביא איתו גילויי עצמי.

שאני אומרת לו שבכלל לא השתמשנו בצעצועים 

והוא עונה ״את לא צריכה צעצועים, את צריכה אצבעות של מסגר צמודות אליך״

ללא ספק אחד המשפטים היפים ששמעתי לאחרונה 

אחח… אנשי המקצוע לא סתם זאת הקטגוריה החביבה עליי.

אתמול פירסמו את הפוסטר ההופעה של מטאליקה משנת 99 באפמי פארק בראשון (בזמנו זה היה במקום אחר ממה שהיום נקרא אמפי פארק) זאת הייתה ההופעה הראשונה שהלכתי אליה, כל כך הרבה שנים שאני מכורה לקיק הזה מהופעות, זהו הרגע הקסום שלי עם האומנים שאני אוהבת.

מאז הייתי בהמון הופעות ביקרתי בהרבה חדרי אומנים, בלאנסים וחזרות ואפילו הפקתי כמה כאלה.

לאחרונה גובר בי הצורך להתפרק ולעוף קצת בהופעה טובה כזו שתשחרר ממני את האנרגיה המיוחדת ששמורה רק לזה, כנראה שההיצע בארץ מורכב ולא בטוח ייענה על הדרישה שלי.

תמונה מהרגעים האלו שאני מעבירה את המסיבה אליי הביתה.

מה אני אוהבת?

לשבת לך על החזה אחרי שגמרת ולהעביר את השפיך מהפה שלי לפה שלך.

שאתה תופס אותי חזק במותניים וממקם אותי בשבילך.

לחדור אליך ולהרגיש אותך משתחרר לאט לאט.

שאתה חונק אותי מסתכל לי בעיניים ואז מהדק את האחיזה.

שאתה לוקח את כף הרגל שלי ומתחיל ללקק תוך כדי האקט.

שאתה קושר ומקבע אותי שלא אוכל לזוז.

לנעוץ בך את הציפורניים שלי ולצייר עליך.

שאתה במוד משתעשע מביא אותי לקצה ומספיק כדי שאתחנן לגמור.

שאתה מעסה בהערצה את התחת, חזה, כפות רגליים וכל סנטימטר בגוף שלי.

להסתכל עליך מלמטה ולשאוב אותך אליי.

להסתכל עליך מלמעלה, לקרב את הדילדו לפנים ולדחוף לגרון.

שאתה נכנס לזה ומגלה איפה הסף כאב שלי ומבין שאפשר ורצוי לתת עוד.

לרכוב על הפנים שלך, להיכנס לטירוף ולא לעצור לשניה עד שאני גומרת בשאגה.

לראות עליך ועליי את הסימנים ביום שאחרי.

שאתה לוקח אותי לקצה מגרה, מרטיב, מחרפן ואני רק מבקשת עוד.

לזהות את הרגע הזה שניה לפני, להפסיק ולתת לך להתפוצץ מבלי יכולת לגעת.
לשמוע אותך גונח, צועק, שואג נאנח.

להזדיין איתך בטירוף עד שהמיטה עולה בלהבות.

שאתה מתאר מה הולך להיות לקראת פגישתנו הקרובה.

שאנחנו מסתכלים בעיניים אחד של השניה ואין לנו מושג מה הולך לקרות.

שאתה מבין מול מה אתה עומד מבין מה הכישורים ואיפה הפוטנציאל שלנו מתחיל.

אני אוהבת את זה ויזואלי ונוצרים לי המון זיכרונות. 

ואני הכי אוהבת את המשא ומתן שמתנהל לפני, תוך כדי ואחרי…

לפעמים בא לי להיות קצת במנוחה 

קצת להירגע מהטירוף הזה שנקרא החיים של תהום

להפסיק לכבות שריפות, לרוץ על 200 בכל רגע נתון וקצת יותר לאפשר לעצמי לנוח ואולי לרגע קצת לעשות כלום.

נמצאת בפיתחו של סופ״ש ארוך.  

ועוד קצת מבאלי כי בא לי…

לאחרונה נשאלתי מה את יותר קינקית או בדס״מית?

אז כאמור 100% בדס״מית.

לא קינקית, לא משהו בערך באמצע, לא ונילית עם פיצפוצים אפילו לא בקצת.
זה חייב להיות חזק, עוצמתי וסוחף ואם זה לא זה אני מאבדת עניין.

לאורך 20 ומשהו השעות שלנו ביחד, הוא מסתכל עליי במבט מלא הבעה ורעב תשוקתי והוא שואל האם אני מרגישה את החשמל הזה בנינו ואני שעוד קצת מסוחררת מהטיסות והתקופה האחרונה נהנת מזה ובעיקר מההתלהבות של הטינג׳ייר שלו ויש מצב שגם קצת מרגישה תזוזה קלה ומתגנבת המחשבה להוריד קצת את המגננות, כי זה מאד סוחף לפתוח משהו בי לאיזה רגש שמרגיש מוכר.

הוא מציע שאני אביא את היופי, האנרגיות שלי והסטייל הנסיכותי והוא ישלים את החסר ויביא את הדבר המיוחד שלו.

ואז המחשבות על למה כן

כי הוא מעיר משהו רדום שקצת נותן תחושה של בית, כי זה מאד חם ומחמם אותי מבפנים כי האנרגיה ממנו היא מאד גברית ואני אוהבת שהכרויות מהסוג הזה פשוט זורמת לה בצורה ספונטנית.

ואז המחשבות על למה לא 

כי יש פוטנציאל גבוה לדרמה ולמשחקים ומהסוג שאני לא אוהבת, כי יש אישיו של אלכוהול וסמים, כי יש עניין של קנאה שצץ בשלב כל כך מוקדם ואני שמאד יודעת להצית את האש הזאת בבני הזוג שלי לוקחת רגע למחשבה עמוקה. 

בסופו של דבר הוא רק מועמד ואפילו לא כל כך מוצלח לאור העובדות בשטח, ואני לא נסיכה אלא מלכה אמיתית שיש דברים שאני מוכנה לקבל ודברים שבשום אופן לא מתקבלים אצלי ואני ניגשת לשקע ומוציאה את השקע מהחשמל ומנתקת את החשמל שבינינו.