הפעם הזאת באילת היא הכי שונה עבורי שאפשר.
לדעתי יותר מעשור לא הייתי ללא ונוס ואף פעם לא הייתי כאן לבד, למעשה אף פעם לא הייתי בחופשה/ טיול לבד.
הנסיעה הייתה מיוחדת ושונה למרות המחשבה העדפתי לוותר על זריחה במכתש לטובת שינה טובה בלילה ובשעות הבוקר נכנסתי לרכב ונסעתי לבדי,
למרות שנסעתי לשם כבר עשרות פעמים, הפעם זה שונה כי זה רק אני.
אין לו״ז צפוף כדי להספיק ולמצות כל דקה פנויה אני קובעת מה ואיך יהיה.
זאת בעיקר עוד חוויה שאני מייצרת לעצמי בנפרד ולכן לא הצעתי לאף אחד להצטרף.
רוב הגברים שסיפרתי להם שאני נוסעת לבד הרימו גבה וזה היה מעניין.
בנסיעה עצרתי ברוב המקומות השווים והיפים.
באחת הנקודות ליד בהרי אילת הרגשתי את השריר ברגל והחלטתי לעצור במקום בטוח לטובת שיחרורו. אני מניחה שזה היה משעשע לראות בחורה יוצאת ומתחילה לקפץ.
שהגעתי למלון הקבוע מנהלת הקבלה שמחה לראותי ואמרה שהיא שמחה שבאנו שוב ותיקנתי אותה ואמרתי הפעם זאת רק אני.
עשיתי סיבוב בעיר והרגשתי שאני חווה את אילת לא נכון וירדתי לקו המים ואז היה החיבור הנכון והרגשתי את האהבה הזאת שיש לי כאן.
אין לי מושג מה ואיך תהיה החופשה הזאת עבורי בנתיים היא נעימה, עצובה, מצחיקה, שונה, מיוחדת, מרגשת ומלאה באהבה.
הזמן לעצמי עם עצמי, השקט השינוי ואולי החוויות שיגיעו מאד נחוצים לי בנקודת הזמן הזו בחיי.
