ואם זאת זה היה חתיכת הישג לגרור את עצמי מהמיטה לפינה הנעימה שלי לקפה.
ואם זאת זה היה חתיכת הישג לגרור את עצמי מהמיטה לפינה הנעימה שלי לקפה.
אין באמת סיבה מיוחדת כי גם היום הוא יום כשאר הימים ואני רוצה לחזור לכושר הכתיבה שלי כאן למרות שאני מרגישה שיש לי מחסום מסוים שאני עוד לא יודעת למה ואולי זה בעיקר מחוסר חמור בזמן פנוי.
הבוקר הזה בו שאני מתעוררת מרגישה את הרגליים כואבות, העייפות ניכרת, אני קצת לא מאופסת ושיווי המשקל בגדר המלצה אבל אני מרחפת.
אחרי החולי שהיה בשבוע שעבר והפרידה לפניכן השבוע כבר די התאוששתי וזה יצר שבוע מעניין שבו עשיתי כמה דברים שלא עשיתי מזה הרבה זמן.
כל דבר כזה חיזק את הביטחון העצמי, העלה את תחושת הערך וקיבלתי המון אהבה והוכחה חותכת לכך שכיף איתי.
אתמול במסיבה, (שלצערי אין אפשר להראות תמונות וגרפתי מלא מחמאות) אני מסתכלת לשמים והלילה הבהיר מעננים בעיר היה מיוחד ואיפשר לראות את הכוכבים בבירור והתחושה הייתה כל כך מלאה ונעימה.