הפעם האחרונה שהתכנסתי בתוך עצמי והאגו ניהל אותי מולך, גרמה לי להזכר שלפני זמן לא רב עבדתי על להיות חשופית מולך. כשהשטן שלך רוצה להעליב ולפגוע אני אישאר חשופית. בלי קוצים, בלי שריון.
כשאתה מחליט לאנוס אותי ואומר לי לסתום, אני בוהה ומתנתקת, נקרא לזה - מתאמנת בתוכי לפעם הבאה שמישהו זר יאנוס אותי ויודעת שאני מוכנה.
אתה יכול לפגוע בי
זר יכול לפגוע בי
אינסטינקט הישרדותי שכל כך מושרש בי הוא להמנע מהפגיעה בכל מיני דרכים אבל לך זה חשוב שלא אילחם בך והאמת שגם לי. אני מתחילה להבין שאתה במצב רוח שאתה רוצה לראות אותי כואבת מבפנים אבל אין לי שיטות להתנתק מהכאב, אתה מדבר אליי ושואל שאלות ואני מבינה בדיוק לאן זה הולך. אתה גורם לי לומר בקול דברים ויוצר את העלבון בשיטות הברוטאליות שלך.
ממשיך לדבר אליי, בוחן בעיניים שלך ושוקל כמה חזק לדרוס אותי.
כשאתה מרים אותי אחכ, משקם את האגו הפגוע שלי, את הכאב בטן והחנק בגרון... אתה בדיוק מחליט עד לאן אתה תרים אותי אחכ. ככל שאתה מרים גבוה יותר, אני מרגישה שאני צריכה להלחם חזק יותר בכעס ההישרדותי הזה.
אני לומדת ועובדת איתך עליי
ובשבילך ❤