בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

החדר של לונה

Luna and daddy
sitting in a tree
K
I
S
S
I
N
G
לפני 6 ימים. שני, 20 במאי 2019, בשעה 23:26

לפנק את הגוף אחרי שאבא שובר אותו.

 

לעשות כלים

לעסות את הגוף

לקלח

לטפח

לספוג אנרגיות 

ללטף

להאכיל

 

לפני חודש. שלישי, 2 באפריל 2019, בשעה 05:46

לפני חודשיים. ראשון, 24 במרץ 2019, בשעה 21:10

היום היו אחד הימים הכי קשים שהיו לי איתך

הכנתי לך את מתנת יום ההולדת וסוף סוף ראית אותה

אבל נפלתי חזק למטה

ראיתי את הצד המדהים הזה שלך

כשאתה אוסף אותי אלייך

מרגיע, מלטף, מדבר אליי כל הזמן, לא משחרר ולא מוותר לי - אני בעולם רחוק ואתה לאט ובשקט מחלחל אליי, מקרב.

גם כשגופי התכווץ מפחד עטפת, הרגעת, טיפלת בי בצורה הכי אבהית, הכנת לי בקבוק חם, ממשיך עם הקול המרגיע שלך, נשכבנו עד שהכל השתחרר

לא ויתרת והראית בעיקר -- לי -- שאני מסוגלת

 

היית מושלם היום 

חבל שאתה עכשיו רחוק

דווקא כשאני מתחילה להבין איך הצלחת להכיל אותי ולעשות הכל מושלם ובסופו של - סוגר את המעגל ואני צריכה את הקירבה עכשיו

אבא
אני מתגעגעת אליך ובא לי לחבק אותך דחוף

 

לפני חודשיים. שבת, 23 במרץ 2019, בשעה 22:13

זה היה ערב פורים שבו הלכתי למסיבה של העבודה. השקו אותי שם ואני כידוע חזירונת שלא יודעת להגיד לא.. בטח לא לאלכוהול... 

הערב הסתיים מוקדם מדי ואני ברכב מגוללת ומחפשת רעיונות איך לא ללכת הביתה שיכורה. מצאתי רעיון טוב, הוא במרחק רבע שעה וכולל גבר שיוכל להעביר לי את הערב בכיף. 

למחרת אני מתוודה - ''אבא, עשיתי משהו רע''. אסור לי לשתות יותר מ2 כוסות לפי החוקים שלך ושתיתי אולי 15. אני מתה מפחד להודות בדיוק במה שקרה אבל רק ככה אני אוכל להשתחרר מתחושת האשמה שהעיקה עליי ואני מספרת לאבא את כל החטאים וההפרות. 

אני מבינה טוב מאוד אילו פעולות יהרסו את הקשר ביניינו ואיתם אני לא משחקת, גם כשיכורה אני זוכרת טוב מאוד!!

אבא משתהה ואוסר עליי לשתות עד הודעה חדשה או לחזור על פעולות שעשיתי באותו הלילה ומסיים כשאומר לי שההצלפות שאחטוף יהיו כאלה שלא חטפתי בחיים.

אבא לא נוהג להצליף בי על בסיס סדיסטי אלא כעונשים בלבד. סף הכאב שלי הפך לנמוך מאוד, אבל אני יודעת שזה עונש תואם. 

 

על אף שאני בהאנגאובר עוד מאתמול, לי ואני חיכינו חודש למסיבת הפורים הזאת. אני יודעת שאתה תגע לי במסיבה ואתה שואל ''לי מתרגשת ללכת למסיבה?'' אני עונה שכן. "אתן מכירות שם מישהו חוץ מהמארחים?" אני עונה שלא. "לא מגיע לך ללכת, אבל לה אני לא אהרוס''. אתה והדברים הקטנים.. נותן לי לחייך מאהבה אלייך, גם כשאני כמעט מתנדבת לא ללכת כי זה באמת לא מגיע לי. 

אנחנו מתארגנות בזריזות... נוסעות לשם כמובן עם התיק שהכנתי ובו כל הצעצועים שלי. אתה מרשה לשחק עם בנות בלבד ולא לשתות. 

נשים לבושות חשוף, חשוף מאוד, גברים לובשים חצי... 'מסיבת חשק' שאכן עושה לי חשק. המארחים אומרים שיקח זמן עד שיתחיל העניין כי לא עם כל המוזמנים זה מתאים אבל בינתיים מכירים לי 2 בנות ואחכ עוד מישהי שלדעתם נתאים.

השיחות לא מפלרטטות מספיק, לא מגרות אותי ואפילו לא עמוקות...  אני לא שותה. למען האמת - אני עוד מעורפלת מאתמול. הפרמין והנורופן עשו את שלהם  ועכשיו בלי כאב הראש והבחילה - אני מרגישה סוג של סטלה עדינה ביחד עם האורות, התחפושות, העשן והמוזיקה המחרישה. 

פיפי, יש לי פיפי ואני הולכת לכיוון הכניסה וממתינה בתור. הדלת נפתחת ואתה עומד שם!!

אלוהים, אין לי פיפי 

אתה נכנס באיטיות ולא מחייך. ניגש אליי ''שלום... (משתהה), קחי אותי לתיק שלך'' ואני לוקחת. אתה מוציא את הסטראפון ולוקח את השוט ואני מפחדת שאתה לא מחזיר אותו ואת הסטראפון אתה כן, לא מנשק אותי. אני רואה כמה שאתה חדור כולך במעשים שלי, אני מתביישת בהם כל כך. יוצאים מהמזווה ואתה שם אותי ליד הכיור, מוריד לי את החצאית לגמרי ומלטף.

המסיבה עוד לא התחממה והמוזמנים הלא רצויים עדיין שם. "תשימי את הראש שלך בדיוק מתחת לברז'' ואני מצייתת. אתה מוריד לי אותו אל תוך הכיור והתחת של עולה ונהיה יותר גבוה מהראש. 

אנשים מתקרבים, אני מרגישה אותם מסתכלים כי הצל שלהם נופל עליי. השוט נוחת עליי פעם אחר פעם ומול כולם, אנשים שאני לא מכירה! אני מתה מבושה ובייחוד שעוד אין אישור להתפרע. אבל אתה לא צריך שום אישור, זה לא חלק ממך כרגע.          הכל מהכל  - ביני לבינך  ואתה כ-ו-ל-ך כאן נטו כדי לשים אותי במקום שלי, להחזיר אותי למטה תחתיך ולאלף עוד קצת את הזונה שאני. (נזכרת איך אמרת לי... את זונה של כולם?? אז מה את עושה!) 

אתה נותן 10-20-30, אני מתפללת שזה יגמר בלי בכי. אחרי כ-40 שספרתי כדי לשרוד את זה - אתה מסובב אותי אלייך ומסתכל לי בעיניים. אנחנו ככ קרובים אחד לשניה שקשה לך להסתכל לי ב2 העיניים ביחד ואתה עובר מעין לעין. מחפש... כאילו מחפש משהו... אני אומרת ''תודה'' ואתה משיב ''עוד לא סיימתי. תורידי לי את החגורה'' אוי לא החגורה!! לא החגורה!! מסתכלת עליו עוד רגע לוודא שהוא מבין שאני לא סובלת אותה - אוי כמה שהוא מבין..

נותנת לו את החגורה. הוא שואל ''את רוצה להמשיך בחדר שינה של המארחים (פדיחות) או בחוץ מול כולם?'' אני מעדיפה בחדר השינה.. בתקווה שאף אחד לא יעלה לשם. ''אבל כולם מסתכלים...'' אני מתחננת שנלך למקום ניטרלי - הוא לוקח אותי למדרגות למטה - אל המרתף שלהם. המרתף שלהם בנוי במיוחד לזיונים. הספות שם והשטיחים... הוא מעמיד אותי על הספה על 6. למזלי אף אחד לא הגיע לצפות. אני חוטפת שם עוד בערך 40- לא הצלחתי לספור ולספוג.. בוכה מתחננת ואתה קורע אותי.

כשאתה מסיים אני נוזלת...

אבא - ''את רוצה זין זונה?"

אני - ''רק את הזין שלך''

אבא - ''לא שמעתי''

אני - (צועקת) ''אני רוצה רק את הזין שלך'' 

אבא - ''נחכה ונראה אם את בטוחה שאת רוצה את הזין שלי, או שאת זונה של כל אחד''

 

לוקח את החגורה ועוזב אותי שם

 

לא הספקתי להגיד תודה

 

לפני חודשיים. שבת, 16 במרץ 2019, בשעה 02:33

לפני חודשיים. שבת, 16 במרץ 2019, בשעה 02:15

לפני חודשיים. שישי, 15 במרץ 2019, בשעה 18:15

התרגשות

כי יש לי ככ הרבה הפתעות

(שאחת מהן הרסת עם החושים המפותחים שלך)

הגעת אליי לא ביום הקבוע שלנו לכן לא הייתי מוכנה בכלל. קבעתי את אחת ההפתעות לעוד שעתיים... אני מבינה שאתה תהיה כאן ואתה מוציא את זה ממני. 

אנחנו נוסעים למכון ואני קולטת את הראש הסוטה שלך ואנחנו מבקשים להכנס לטיפול הראשון ביחד. הרוסיה הצעירה לא אוהבת את זה ומנסה להקשות עליך, אנחנו עושים לה טשטוש ונכנסים יחד. אני שוכבת על המיטה, היא מסמנת את האזורים עם טוש, אתה יושב על כסא בקצה המיטה מלטף לי את הרגל. היא עובדת על האזור הראשון ואני חושבת לעצמי ומסתכלת עליך - מנסה לשדר לך את המחשבות שלי, האם היא תראה שהכוס שלי אדום ונפוח כי תקעת אותי ושעה קודם השתמשת לי בחורים.

היא מבקשת שאפתח את הרגליים ועובדת על האזור האמצעי שכולל את השפתיים ומסביב להם, אתה מסתכל עליה, היא מרוכזת... אתה מסתכל עליי, אני עלייך... 

תסתובבי על הבטן, תפתחי עם הידיים ואנחנו באזור השלישי והאחרון. החורים שלי נפוחים, לא יודעת אם היא מריחה את הזין שלך מהחורים.. אתה מלטף לי את הרגל ואני עדיין שוכבת על הבטן עם התחת פתוח

יום הולדת שמח אבא 💝🍭

 

 

לפני חודשיים. שלישי, 12 במרץ 2019, בשעה 15:04

אחרי המפגש האחרון שלנו שמתי לב שאני נקייה מסימנים. הגוף שלי חלק ונקי ואני לא אוהבת אותו ככה. במפגש הזה לא התאפקת וצבטת אותי ככ חזק שכמעט התעלפתי ואני לא מבינה איך זה לא השאיר סימן? אני מסתכלת בראי ומחפשת... מוזר. הכאב שם ככ חזק שאני לא מסוגלת לגעת. 

מאז - אני נהנית להרגיש אותך כשאנחנו בנפרד, נוגעת שם טיפה ונזכרת בך... זה מתוק.

בייחוד שנעלבתי ממך וכלום כבר לא בטוח

לפני חודשיים. ראשון, 10 במרץ 2019, בשעה 22:43

כי חוץ מהדקירות בלב, השריפות על העור, הלחץ בכל הגוף...

 

אבא זה חם, רך, מלטף, מניק, מערסל ומפנק

 

 

ומה יש כשהקרניים שלך לא זקורות?

אותי מכשכשת בזנב

נושכת אותך נשיכות קטנות ובודקות, קופצת ימינה שמאלה ולמרכז

 

כשהנשיכות מתחילות להמאס עליך

המכה על האף שמגיעה במפתיע מכאיבה ומאפסת. 

 

מתמודדת, אני חושבת

לפני חודשיים. שלישי, 5 במרץ 2019, בשעה 20:03

שמור במערכת***