צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אחיזה

לפני 5 שנים. 23 ביולי 2019 בשעה 18:19

לפעמים אני תוהה איך נפלת עליי.

בבום בלתי נמנע, מאלחש חושים. 

 

ילדונת קטנה עם שאגת לביאה, מעניקה אהבה אין סוף וחוויות מכאן ועד הירח.

 

צריך אותך פה, עכשיו, כרוכה על הזין שלי, שעוצב כאילו במיוחד לגוף הקטן שלך. 

רוצה לשמוע את אנחות הכאב והעונג שלך שממלאות את החדר כמו שיר כשאני מרתק אותך אל המיטה.

 

אומנם את ילדה חצופה וקשה, אבל את הילדה החצופה והקשה שלי. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י