סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים בצל המחשבה

הן נווה מדבר
שעוטף כל הזיה
הן כמו פרחים נבראות מתוך
אדמה מפרה
הן עוטפות אותך באהבה
הן התגלמות השפיות שלך
בתוך עולם לא מסונכרן
הן כל הרגשות הפועמים
בך
הן בריחה מטורפת מטריפה
לתוך דימיון או מציאות קבילה
הן אתה!
לפני 4 שנים. 18 במאי 2020 בשעה 7:24

אולי יחסת חשיבות יתר להחלטת העדר

אף פעם לא עבדתי לפי מוסכמות כאלה או אחרות

והפעם הבנתי

אין משחקים

רק הדרך והתוצאה

התעלמת..אתעלם בחזרה!!

בחרת להגיב בגוף שלישי כמו ילד מפגר ששכח את המפית

אהיה יותר בוגרת ואגיד

לך להיזדיין ולא לשכוח..יש לי טיפ!

דימיינת שלא אוכל בלעדיך...כן אדון..מאסטר ספילנטר

יש לי תרמיל הפתעות מלא יותר משל דורה על הגב

אני יכולה לעמוד במרחק..כל עוד הוא לטובתי

ומבינה כרגע שלא בא לי משחקי קופסא או פאזל 4 חלקים

אתה לא תודה לעולם אבל יודעת שאתה יודע

שהפסדת אותי ובגדול

הייתי לך אם אחות חברה ..סטייה ברת קיימא...הייתי לך פורקן למעוף

הייתי לך שנים של אגו מטורף שיש על לשפוך

וביקשתי בתמורה הכרה..שארגיש שאדע שאתה שם

ועכשיו תודה לבורא שנותן לי שזה יעבור קל יותר משדמיינתי אחרי קבלת ההחלטה

אין לך מקום יותר הגעתי לקצה גבול יכולת ההכלה

כבר לא טורף לי תצחשבה

זו אני

כבר לא ילדה

זאבה גדולה

שמכירה בעצמה

ובמעלותיה שלה

ללא צורך בהעלאה והורדה

מסתדרת לבד

תודה חביבי

אבל תשמור הכל לעצמך

לא תודה!.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י