שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מילים בצל המחשבה

הן נווה מדבר
שעוטף כל הזיה
הן כמו פרחים נבראות מתוך
אדמה מפרה
הן עוטפות אותך באהבה
הן התגלמות השפיות שלך
בתוך עולם לא מסונכרן
הן כל הרגשות הפועמים
בך
הן בריחה מטורפת מטריפה
לתוך דימיון או מציאות קבילה
הן אתה!
לפני 3 שנים. 27 במאי 2020 בשעה 8:01

מעדיפה לחשוב כך

שעברת את התהליך

ובראשך ישנה תוכנית לדרך חדשה

אחת שתאיר לך ועם כמה שקשה עד בלתי נסבל

(קנאית איומה)

הייתי רוצה שתהיה מאוהב ונאהב

שתפרח במשחק

שתהיה הרגעים המצחיקים שראיתי

החיוכים היפים שצרבתי לאישוניי

מעדיפה לראות כך

ולדמיין שזו אכן הסיבה..שהאושר בפתח דלתך מתדפק ועוד רגע 

גורלך מתהפך לטובה בע"ה

קצת קשה לי המחשבה שאני מיותרת בחייך

שאחרי כל השנים לא השארתי אפילו חותם

כנראה הייתי בעיניך שקופה ומובנת מידיי

אולי בעייתית?

נהגת לומר שאתה לי מתנה מגלגולים קודמים

שאתה נשמה עתיקה שיודעת חיים

האמנתי..ועדיין

כילדה התפרקתי והתרפקתי

מרדתי לא פעם ופגעתי

קצת קשה לדמיין

שהייתי אוויר בחייך

והתפוגגתי

NewS - שלושת המשפטים האחרונים קשים
לפני 3 שנים
אפרוחיתי - קשה 😔
חיבוק
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י