לפני 4 שנים. 24 ביולי 2019 בשעה 12:46
אני לאחרונה קצרה.
קצרה בדיבורים.
קצרה לאנשים.
חסרת סבלנות לניג'וסים מתמשכים.
אולי כי פתאום חווה על בשרי את קצב החיים ואיך שהם טסים.
כמה שהם קצרים ואנחנו זמניים
ואיך ברגע אחד פווווווףףף בני אדם מתפוגגים ומשאירים אחריהם רק זכרונות קטנים שגם הם הולכים ודוהים ונעלמים.
אז לשם מה להתעכב ? להתקע ? להתמהמה?
בחיים יש לנוע לנוע.
אז נכון שאני מניעה בעיקר את הדגדגן מצד לצד
אבל לפחות אני עקבית בזה , אני מניעה אותו הרבה וגומרת מהר, נורא נורא מהר.
יש מצב שהיו לי מליון אורגזמות, אבל אין לי זמן לספור
רק רוצה עוד ועוד ועוד.
