לפני 3 חודשים. 8 באוגוסט 2024 בשעה 14:04
התקשרתי לחייל
ביקשתי שיחפש טיסות
אני והוא לבד
לברוח מהכל.
הוא קפץ על המציאה
ואני פתאום התעוררתי על חיי.
מתאים לי סופש ארוך
עם הבכור שלי
יששששש
אני מחייכת
חוLמנית
רק כותבתלפני 3 חודשים. 8 באוגוסט 2024 בשעה 13:49
בוא נברח
אני ואתה
לא משנה לאן
אפילו לחוף הים.
בוא נתנשק מלא
ניגע בגופנו בתשוקה
בוא נברח מהמציאות
אפילו לשעה.
נתעלס בחשכה
נאהב אהבה טובה
אתה בא?
מי שלא תהיה כמובן
לפני 3 חודשים. 8 באוגוסט 2024 בשעה 13:29
אני עצובה עכשיו
מין עצבות שבאה
ולא הולכת.
אני גם מלאת רגשות
רגע עצב
רגע שמחה
רגע כעס
זה מתסבך אותי
לפני 3 חודשים. 8 באוגוסט 2024 בשעה 9:04
בחיי שאין רגע דל בחיי
הייתה תקלה בזרימת המים
הזמנתי אינסטלטור
אבל אני עקשנית
אז טיפלתי לבד בתקלה
ממש ככה!!!!
אינסטלטורית אנוכי
אז ביטלתי את הגאון
ואני גאה בעצמי.
תראו כמה שעות של
שקט עד שהילדים יתעוררו
מטריפות אותי.
אבא שלי עובר היום
לשיקום ובול ליד הבית שלי
אז אני מאושרת נורא.
לא יודעת מה יש לי
אבל אני מלאת אושר
מתקנת דברים בבית
שהתעלמתי מהם
( החלפתי אפילו חגורה למייבש)
ותוך כדי אני אורזת
למתבגרת את התיק לצבא
כי בעוד שבועיים היא מתגייסת.
יום טוב עובר עליי
ורק 12
אולי זה הפלאג המתכתי
שמעביר בי אנרגיות טובות?
לפני 3 חודשים. 8 באוגוסט 2024 בשעה 6:48
בוקר
אני כבר ערה
הילדים לבטח יתעוררו בצהרים
ארוחת צהרים כבר מוכנה
הבית ממש נקי
ואין לי הרבה מה לעשות
חוץ מלרבוץ במרפסת
עם סיגריה מלאה כל טוב.
סיימתי עם המחברת כתיבה
שהכנתי למתבגרת לגיוס
זה הסתכם ב-96 עמודים
חפירות שלי חחח
כשאני כותבת אין לי מעצור.
ירדתי למטה עם הכלב
התחשק לי אייס קפה
קניתי בבית קפה
ועשיתי סיבוב בחוף הים.
נשמתי עמוקות
לפעמים אני שוכחת לנשום
מופרעת שאני.
אני עובדת על זה ממש
לנשום כמו שצריך
ולהמנע מהתקף חרדה.
חזרתי למרפסת
הים למולי והוא
מרגיע אותי.
חמישי שמח אהובים
לפני 3 חודשים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 22:08
הילדים בחדר הצמוד לסלון
בעצם הקטן המתבגרת וידיד שלה
יוצאת משם רוח שמחה
הם צוחקים ובקול רם.
אני כל כך מאושרת עכשיו
אפילו שבא לי להתכרבל
מתחת לשמיכה עם עצמי ומחשבותיי.
לילדיי יש חיים טובים
חיים כמו שצריך לחיות
ויש שיגידו שיותר מזה.
אין להם שום דאגה
ואני דאגתי לחיי כבר
מגיל ארבע וקצת.
הקשר בינהם הוא אלוהי
דבר לא יפריד בינהם
גידלתי אותם לידיעה
שהם הכוח אחד לשני.
התחלתי לבשל למחר
סתם כי לא בא לי להיות במיטה
ונעים לי לשמוע אותם
צועקים אל הסוני.
אני אישה חזקה וגאה
לא המשכתי עוד דור כאב
יצרתי משפחה מלאת אהבה
והילדים שלי במיוחד הגדולים
מוכיחים לי שעשיתי עבודה טובה.
אמא נרדמת?
צורח הקטן מחדר הטלויזיה
ואני עונה שאני עוד כאן
והוא צורח
זוכרת שאני אוהב אותך?
יש לי בית מלא אהבה
וניצחתי הכל
כל הכאב קטן עליי
ברגע שילדיי מלאי חום ואהבה.
והם כאלו
פשוט מלאי אינטילגנציה ריגשית
תמיד דואגים שאני בטוב
כי מכירים את הנפש
שלעיתים כאובה בי.
ניצחתי אותך אבא
במלחמה דיי הזויה
אפשר לגדל ילדים
שיהיו מאושרים
אז פאקינג ניצחתי אותך.
מעולם לא התמסכנתי
תמיד נלחמתי על כל דבר
והשגתי בהרבה מאמץ
אבל השגתי
חבל שלא נלחמת עליי
אולי היה לי יותר קל בחיים
ולא הייתי צריכה להלחם
על כל דבר בחיי.
לפני 3 חודשים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 21:30
הלילה כבר כאן
אני מחכה לבוקר
תמיד לפנות בוקר
עם הקפה מול הים
המחשבות מתבהרות בי.
אני עם פלאג בתוכי
ואפילו מצבטים על שדיי
שמחוברים לדגדגן
יש כאב אבל לא הכאב
שאני זקוקה לו עכשיו.
הקטן עוד ער
הוא נרדם לפנות בוקר
בימי החופש הארוכים
אז יש לי תירוץ לשבת
במרפסת ולחכות לבוקר.
אפילו לקחתי מזלג רותח
והצמדתי לירך שלי
אוי כמה זה היה טוב
כאב עוצמתי שחסר.
לא בא לי צ׳אט
בא לי להמשיך לקרוע
מחברות בכתיבת כאב
זה משחרר אותי
נותן לי עוצמה.
מעפנה אני
אבל חזקה יותר מתמיד
יש בי כוחות דווקא בקושי
כוחות שקשה לתאר
לפני 3 חודשים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 19:42
עמדתי מול השוטר
שהגיע לבית שלנו
אמא מתוך הגנה
ומיותר לציין שהייתה שיכורה
( הייתה חלשה כבר למולו)
זרקה על אבא עציץ
אחרי שקרע את אחותי במכות
את מי עצרו?
קודם את אמא
ושעה אחר כך דפקו
בדלת לעצור את אבא
הוא הגיש לי את התעודת זהות ודרכון
נתן לי סטפה של שטרות כסף
ואמר לי שכבר חוזר
מאותו היום לא ראיתי אותו
אבל בוקר אחד שאמא הייתה
במשרד הרווחה
הוא דפק לי בדלת
שאחותי הקטנה בגן למטה
והייתי אמורה לצאת לאסוף אותה
באינסטינקט ראשוני רצתי למרפסת
ראיתי כבר את היד שלו מבעד לזגוגית
וסגרתי את החלון עם מקל מטאטא.
כשהבנתי שהוא אצל השכנה
יצאתי מהר מהבית לגן של אחותי
אספתי אותה והתחבאתי איתה בשיחים
עד שנראה מרחוק את אבא יוצא מהבניין.
ארבע שעות ישבתי בשיחים קוצניים
עם ילדה בת ארבע
וכשראיתי שהלך עלינו הביתה
שם היה התקף החרדה הראשון שלי
שממנו כבר לא יצאתי כי הגיעו הרבה
אחריו במשך כל חיי.
מאז הוא כבר לא גר איתנו
אבל כשהיו מפגשים בינו לבין אחיותיי הקטנות אני לא הסכמתי לא
להיות נוכחת
וזה היה סבל אבל הייתי חייבת
להיות שם ולראות שהוא לא פוגע בקטנות.
עשיתי הכל בשביל לשמור
על אחיות שלי והן שונאות אותי
כי אני כביכול סלחתי לו
והמשכתי לטפל בו כל השנים.
מצידי זה היה להראות לילדים שלי
שתמיד צריך לדאוג להורים
לא משנה מה היה בעבר.
בקיצר נדפקתי מכל הכיוונים
כי יש לי אחיות שאני טריגר עבורן
ויש לי אבא שזקוק לחמלה
שגם לי כבר קשה להעניק
ובכל זאת תמיד הייתי שם לצידו
לא שכחתי ולא סלחתי
אבל ידעתי כיבוד אב
לא יודעת מאיפה
אבל זה המצב.
היום אני מבינה שזה לא
שהייתי בת אהובה שלו
אלא אני הייתי חזקה מולו
אז הוא כיבד אותי מילדות
ייאמר לזכותי מעולם לא
הורדתי מולו פניי
רוצה להרביץ?
תרביץ לי כשאני מביטה בך
וזה היה לו קשה
אז שמר עליי קרוב אליו.
סליחה על הפורקן
אבל זה מצבי כעת
כעס וחמלה
חמלה וכעס
לפני 3 חודשים. 7 באוגוסט 2024 בשעה 18:58
אבא באותו מצב
גם אני באותו מצב
נעה בין כעס לרחמים
כשהאכלתי אותו היום
רציתי לצרוח לו את הילדות שלי
ושתקתי, נחנקתי ויצאתי להקיא בחוץ.
החלטתי שבשישי אני שם
ופותחת הכל בפניו
את כל הכעסים שהצטברו
בי מהילדות האומללה שלי.
חייבת את זה עבור הילדים שלי
שהייתה להם ילדות מופלאה
כי עשיתי הכל ההפך ממנו
ובכל זאת בימים אלו
הגדולים שלי משתפים אותי
שאני חייבת להוציא הכל
אולי כך אהיה פחות
אובססיבית לשלומם
בכל רגע נתון בחייהם😂
משהו קטן
הייתי עם פלאג כל היום
לא הכי נעים במיוחד
אבל אחד שארגיע אותי.
זקוקה לסטירה
אבל ממש טובה
לפני 3 חודשים. 6 באוגוסט 2024 בשעה 10:25
אנרגיות טובות יותר
ומזכירה לעצמי שוב ושוב
שזה בסדר לא להיות בסדר.
שיהיה יום מלא נישקוקים בצוואר
ואולי ביס קטן באוזן (:
אהההה
ותודה שאתם סובלים אותי 😁