לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

איך אפשר שלא להתאהב בך

לפני 5 שנים. 1 במאי 2019 בשעה 7:45

להלן המדריך איך להיות שולט מצליחן גם אם אתה תפרן רצח. 

 

 

1) "מי שלא מסתכן לא מרוויח" 

איציק אגורות, איבד את אשתו ושלושת ילדיו בהימורים. 

 

כמו שרק איציק יודע לפעמים בחיים צריך לקחת סיכונים, אז כן אתה צריך לשלוח הודעה לבחורות הכי "שוות" בכלוב. 

להכין משפט פתיחה חזק (קראתי את הבלוג שלך את מסקרנת אותי) להתעלם מהגבולות שרשומים בפרופיל כי מצליחן לא יודע לקבל לא כתשובה. 

ולדעת שהיא צריכה להוקיר לך תודה ששלחת לה הודעה. 

לא לפחד, קח סיכון ותקרא לה כלבה בהודעה הראשונה. 

ותזכור, כמו איציק אגורות, קינג בוכה מצליחן זוכה. 

 

 

 

 

2) " אני יודע שאני בוס. כל מי שפגש אותי יודע שאני בוס." 

רפי וינשטיין, 6 שנים אחמש בארומה. 

 

כמו רמי היקר כך גם אתה צריך לתרגל ולהתרגל לעובדה שאתה בוס. כן כן גם הבוס של עצמך זה נחשב. 

אז הנה צא לדרך, תבחר מתי ללכת להשתין בעבודה, תבחר למי לשלוח אדומה באתר (אני יודע שאתה בהלם אבל הגיע הזמן לסנן), תבחר להגיד לאמא שלך שאתה לא מחזיר את האריזות פלסטיק שהיא הביאה לך בשבת ואז תבחר להחזיר לה את האריזות כי בוא.. עד הפלסטיק של אמא. 

 

 

 

 

2) " רמה אדומה, רמה כחולה, רמה שחורה, זה הכל אותו דבר" 

שלום פרץ, מתווכח עם הברמן על מחיר ה-בלו לייבל. 

 

הרי ידוע שכל שולט מצליחן שותה ויסקי איכותי ושומר על רמה גבוהה. 

אתה שבור רצח, אבל כשאתה מעלה תמונה לכלוב תקפיד למזוג שליש נסטי אפרסק לכוס זכוכית עמוקה. 

החזק את הכוס ביד שמאל, ודמיין קוס ביד ימין. 

 

 

4)" יש כאלו שרושם ראשוני פחות עובד להם"

דני דין. 

 

אם אתה לא דני, ואפשר לראות אותך, תחליט (כי אתה בוס) איך יראו אותך. 

אז המכופתרת שלבשת בערב חג, זאת שאתה לובש מהחתונה של אחותך בשנת 96 יש סוף סוף שימוש אמיתי. 

תלבש את המכופתרת, תשיג עניבה מאיזה חבר שלא עובד בארומה ותתחיל לצלם. 

תעלה תמונה יומית לכלוב ולא לשכוח לצלם גם ליד ג'יפ יוקרה או ליד משרד חשוב. 

 

 

5. " בחורה היא כמו שניצל, אתה קודם כל דופק ואז מבשל." 

חיים סלע, אח של בני. 

 

אין לך כסף למסעדה? פלאפל ארבע טעמים לא ברמה שלה? 

תבשל לה, תפתיע אותה! תכין ארוחת ערב מהסרטים. 

שניצל תירס בתנור, פתיתים עם בצל וקצת סלט בדוק סוגר את הפינה. 

יש את הנרות נשמה בארון, תייצר אווירה רומנטית. 

ותמיד תזכור את הדבר הכי חשוב, פשוט אל תהיי עצמך. תצליח. יא מצליחן שכמותך. 

 

לפני 5 שנים. 30 באפריל 2019 בשעה 9:52

מומלץ להתחיל קודם עם הפוסט הזה

 

------

 

החיים יפים כשאת יתושה חכמה.

תמיד הייתי יפה ועוקצנית ובגלל זה כל היתושים עפו עלי. או מעלי אבל הבנתם את העיקרון.

הבעיה ביתושים הזכרים שאני מאבדת עניין בהם מהר כי הם לא שורדים הרבה זמן.

הם טיפשים ואיטיים ונהרגים בקלות.

אני יודעת מה תגידו.. את צריכה למצוא מישהו שמתאים ובגודל שלך. כמו זבוב או ברחש או חס וחלילה למרות איברם המספק חומני שזה המקביל לתימנים בעולם שלכם.

אבל אני אוהבת להיות הקטנה, אני אוהבת שהם גדולים ועצומים ולקרוא להם בכינוי חיבה של אבתוש או דאדתוש. 

אני יודעת שיש לי תסביך אבא אבל זה בגלל שאני עדיין זוכרת את הטראומה, את אותו יום שהוא נהרג ע"י ספר עבה ואכזרי של בני גורן. 

עברו כבר 15 שנה מאז, והיום אני בשלה מספיק ומחפשת יתוש אמיתי וקשוח להביא איתו ילדים.

 

הגעתי לדירה חדשה וראיתי בחור (יפה מושלם חתיך עם מיליון שרירים וסקסי ברמות העונה לשם קיסר צעיר) אבל אני לא בקטע של בני אדם, פעם הייתי עוקצת אותם בשביל הכיף אבל עכשיו אני כאן כדי לקבל זין. 

השמועות אומרות שכאן יש בית זונות ליתושים וזה באמת נכון, יש מעל עשרות יתושים גדולים עפים להם בשלווה והקיסר (המושלם יש לציין) לא הורג אותם. 

ואני? אני היתושה היחידה כאן. 

אז ברור שהדבר הראשון שחשבתי עליו זה גאנג באנג יתושי פרוע ואלים אבל אני כבר סיימתי עם ימי ההוללות שלי. 

ואז ראיתי אותו.. הוא זמזם את המנגינה האהובה עלי "זזזז זזז זז" ישר ידעתי שהוא האבתוש שלו חיכיתי. 

לאחר לילות של סקס אלים וקשוח אבתוש הכניס אותי להריון ותקופה קצרה אחר כך כבר היו לנו המון יתושים קטנים וחמודים! ויתושים קטנים צריכים לאכול..

קיסר התמים ישן לו בזמן שרק רציתי לאכול אותו ליד האוזן, מסתבר שהוא מאוד רגיש לצלילי היתושה שלי וכל פעם הוא קם בעצבים שבאתי למצוץ לו (הנה משפט שאף פעם לא חשבתי שאכתוב) איכשהו מצאתי את עצמי נעולה בתוך שמכה עם גוף חם ומלא דם מוכן לעקיצה. 

תרבחו ותסעדו אומרים המרוקאים הנחותים וככה אמרתי לילדיי, הקיסר עצמו כעס מאוד ולקח יום חופש להירגע. בחור חכם אמרתי לעצמי. 

אבל אז הכל נהיה שחור. 

 

בזמן אני נהנת על הקיר הנקי אני מרגישה כף יד עפה לכיווני במלוא העצומה. הייתי לכודה עם הרגשות הבדסמים שלי, מצד אחד כמה אני רוצה לקבל את הסטירה הזאת ומצד שני הסטירה הזאת תהרוג אותי בוודאות. קפאתי במקום. 

אבתוש הגיח משום מקום והקריב את גופו למעני, לא בגלל האהבה פשוט אבתוש תמיד היה קנאי ופחד ששולט אחר יגע בי. 

אבתוש מת. 

 

דמעות של כאב, חששות לילדים, לא מקבלת מזונות, אין ביטוח חיים ואפילו כסף למשכנתא אין לי. 

הקיסר הקיף את עצמו במאווררים ואני נשבעתי לנקום. לנקום ולעשות כסף. 

 

אז נכנסתי לכלוב, הרי כל שולט הוא מצליחן לא? 

פתחתי פרופיל עם השם של אמי, מחפשת לי ארנק זיכרונה לברכה ורשמתי גם את מספר ילדיי. 

 

 

 

היי קיסר, הבלוג שלך "מסקרן אותי". 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 30 באפריל 2019 בשעה 8:14

אמנם זה מפתיע מאוד אבל כשהייתי ילד קטן יעני צ'יילד סיזר התחביבים שלי היו כדורגל, ללכת מכות, לעשן נקסט לייט ולהרוג יתושים.

באותם שנים הדרגה שלי בהריגת יתושים הייתה גבוהה מאוד יחסית לגילי הצעיר אך רחוקה שנות אור מהניסיון והחוכמה שיש לי כרגע.

הייתי הורג אותם בעיקר ע"י ספר עבה של בני גורן שמסתבר שזה השימוש היחידי הנורמלי שעשיתי עם אותו ספר.

הריגת יתוש משאירה לרוב את גופתו מעוכה על הקיר ואני הייתי תמים לחשוב שככה יתושים אחרים יבינו שאיתי לא כדאי להתעסק.

 

10-15 שנים חלפו, אהבתי ושנאתי ליתושים נשארה. עברו מאז הרבה דברים, אין כבר צורך בספרים אלא רק בידיים מיומנות ועיניים חדות.

למדתי שבעצם אין לי בעיה בכלל עם יתושים! אלא רק היתושות הן אלו שעוקצות, הגדולים סתם מעופפים להם ללא מטרה.

 

האמנם?

 

אז לאחר שנמנעתי מלהרוג יתושים גדולים בידיעה שהם לא אלו שעוקצים אותי הגיע יום הדין, הבית שלי נהפך לחממת הרבייה של יתושים ויתושות ובמהרה המצב נהיה קשה ובלתי הפיך שהמון יתושות נולדו לשרת מטרה אחת בלבד.

לעקוץ את הקיסר.

 

המלחמה הייתה עקובה מדם, תרתי משמע, ולאחר מהלומות קשות בשני הצדדים הגענו למה שלאחר מכן יכונה הלילה הארוך.

זמזומים ליד האוזן מעירים אותי משנתי פעם אחר פעם ואני מרגיש את העייפות המצטברת בתוכי מתחיל להשפיע. אני לא חד.

אני מחליט לסגת ולעשות את תרגיל השמיכה, נכנסתי לתוך הפוך וסגרתי כל כניסה אפשרית.

 

בבוקר גיליתי את מספר העקיצות העצום, את הכאב המגרד בתוכי, את העובדה שהיתושה ניצחה אותי ניצחון עוקץ. היא נכנסה איתי מתחת לשמכה..

 

ביום שלמחרת לקחתי יום חופש ועשיתי ניקוי קירות יסודי על מנת להבדיל בין היתושה לבין גופות היתושים שעל הקיר.

לרגע ראיתי צללית זזה על הקיר, הסתובבתי מהר וראיתי אותה. היא התנפחה והשמינה מרוב אכילה. ואני הייתי אכול זעם. 

הנפתי את ידי ובמכה מהירה אל הקיר מכה שהכאיבה לי אפילו, כשהזזתי את ידי ראיתי גופה צונחת אל הרצפה.

אבל זאת הייתה הגופה של יתוש זכר וגדול.

הוא הקריב את חייו הבן זונה והציל אותה.

 

שעות ארוכות ישבתי בתסכול בסלון וישבתי שם בעזרת מערכת הגנה מתוחכמת של מאווררים, היתושה נעלמה לי.

 

בפעם הבאה שראיתי אותה היא התעופפה עם עוד יתושים קטנים מחלון חדרי כנראה לבית אחר.

 

ניצחתי אמרתי לעצמי בגאווה. 

את הקיסר הצעיר אף אחת לא יכולה לעקוץ!

חכו שנייה, בדיוק קיבלתי אדומה. 

 

מחפשת לי ארנק 223 (נשלטת) 

 

"היי, קראתי את הפרופיל וגם את הבלוג שלך.. אתה ממש מוצא חן בעיני :) 

טוב נו סקרנת אותי אז אני פשוט אשאל! 

 

אתה שולט מצליחן?" 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 29 באפריל 2019 בשעה 7:21

קרה מצב נוראי ואיכשהו הבנתי שאני צריך להתחיל להביא ביד.

לא בא להשתחצן אבל אני רגיל לזיין ופתאום יש תקופה שאסור.

אני לא אוהב אסור קודם כל.

אבל החלטתי משהו טוב לעצמי ונוראי לקיסר הצעיר הקטן.

 סליחה סליחה התכוונתי להענק והעצום. 

 אוקיי, בוא נסגור על הקיסר ג'וניור. 

 טוב אז בקיצור בנוגע לאוננות. 

 יש כאן קטע, בתור אחד שאוהב נשים שמתי לב שזה מאוד מוזר שאני צופה בפורנו שיש בו אישה אחת ו179284 גברים. 

לפעמים אני צופה אפילו רק ב2 גברים מתעללים במישהי אחת כי אני במצב רוח רומנטי ועדין. 

אבל עדיין יחס הבולבולים עולה על יחס הדגדגנים. 

אז מה בעצם מגרה אותי? 

רק היא. כמה שהיא יותר מושפלת, כמה שהיא יותר חסרת אונים. 

המבט שלה, הצורה שהיא חייבת עוד כאב עוד השפלה. 

מכורה לזין.

היא מכורה לזין כאילו הזין זה קרפ צרפתי מגולגל עם המון שוקולד נוטלה, נגיעות של שוקולד לבן, פירורי מקופלת ואגוזים מעל עם גלידה וניל עוגיות קרמל בצד. 

 

 

 

 

 

איזה זין.. עכשיו ממש בא לי קרפ צרפתי. 

 

לפני 5 שנים. 28 באפריל 2019 בשעה 6:08

תקופה שואה. תמיד יש תקופות כאלו אבל איכשהו זאת כבדה עלי יותר מדי.

אתמול וביום שישי בכלל היה לי קשה, הכלב תינוק שלי הרגיש לא טוב ואני נכנסתי להתקפי חרדה שזהו זה הלך הכלב.

אבל כולה יש לו שעלת. שעלת כלבים.

וגם אצלי יש כולה משבר, משבר של בני אדם.

אולי לא משבר רגיל כל כך, אולי טיפה קשה.

אבל בסופו של דבר זה כולה משבר.

 

 

הכלב תינוק שלי אמור להפסיק להשתעל ולחזור לעצמו תוך יום יומיים. 

אני התחלתי מעכשיו.

לפני 5 שנים. 25 באפריל 2019 בשעה 11:04

לבכות בסרט החדש של מארוול .

 

אמנם דמעה אחת, אמנם בשושו, אמנם גיספן יעקב הזיל דמעה גם הוא.

 

 

ועדיין, אני אכזבה עצומה לערס שקיים בתוכי.. מבחינתי אפילו שירים של עומר אדם בלופ לא יצילו אותי. 

לפני 5 שנים. 24 באפריל 2019 בשעה 10:54

אבל הסימנים שאני משאיר עליך יפים בעיקר בגלל הגוף שלך.

הפנים שמתפרקות לי על החזה יפים בעיקר בגלל החיוך.

הצורה שאת צוחקת גורמת לי לאושר, הצורה שאת מזדיינת גורמת לי לגמור ולצאת מדעתי.

וכבר יצאתי מדעתי, בעיקר כי מצאתי נפש תאומה שבמקרה היא גם סוטה ומשוגעת כמוני. ופעם האחרונה שבדקתי אני באמת משוגע אולי אפילו יותר מדי. גם את זה אולי את לא יודעת.

את יודעת שהמשפט האדיוטי שאת אומרת לי בחצי חיוך " אני ממלא לך את הבטן ודואגת שהביצים יהיו מרוקנות" זה משפט של מרוקאית מפגרת. 

מילאת לי את הלב וריקנת ממני את הפחדים.

כי אם כמה שאני נראה חזק גם אני מפחד, גם אם את לא יודעת.

אני מפחד בעיקר מלאבד אותך. כי אולי אאבד את עצמי. 

מפחד שתלכי לאיבוד ולא תמצאי את הדרך חזרה לידיים שלי.

הן מחכות לך, 

את זה אני מקווה שאת כן יודעת.

 

לפני 5 שנים. 19 באפריל 2019 בשעה 19:40

אם היית יודעת כמה אני מתגעגע אליך. 

 

דווקא כשיש לי 70 ילדים על הראש ואני במלחמת אפיקומן. 

דווקא שטוב לי וכיף לי עם משפחה שחיכיתי לראות אותה כל כך הרבה זמן. 

 

עדיין, את הדבר היחידי שאני חושב עליו. 

 

לפני 5 שנים. 17 באפריל 2019 בשעה 16:53

כי כשאתה בא ואומר לה "שומעת מה את אומרת שנתבל קצת את חיי המין שלנו?"

 

אתה לא באמת חשבת שבזמן שהיא רוכבת עליך היא תפזר פפריקה חריפה לכל עבר.


זרמתי איתה אבל, אפילו דיברתי אליה מלוכלך.

 

"גיפלטע פיש ארוחת שישי"

"מת הבאבא סאלי מת"

"החריימה של אבא שלך לא טעים"

 

 

באחרון כנראה הגזמתי.. אם כי אני לא כל כך זוכר מה קרה אחרי שהיא שמה לי מחבת בראש. 

 

 

 

לפני 5 שנים. 17 באפריל 2019 בשעה 8:52

אווו בני היקר אני שמח ששאלת,

אני ואמא שיחקנו משחק שאלות גאוני שהמצאתי.

אני שואל שאלה עם 2 אופציות והיא צריכה לענות את הדבר הראשון שעולה לה לראש.

היא ענתה המבורגר. 

 

יוו איזה קולית אמא! מה הייתה האופציה השנייה?

 

לשכב איתי.