אחרי ההתודאות המרגשת של הכומר, יצאתי לרחוב נרגשת.
מחבקת, מנשקת וצוהלת "כולנו סוטים!"
כולנו אחים ליצרים
הרימו אלי גבות, התרחקו ושמו כפפות. כאל מצורעת המילים האלו שייכות.
הכומר הכחיש.
היא משוגעת, הוא אמר. איבר מיני לא יצא מפתח מכנסי ואותך לא ראיתי מעולם.
ביטל זאת בשיגעון השנים האלו, ילדת פרחים. סמים. היא הוזה, הבחורה. הייתי שולחת אותך ישר למכלאה, אך למזלך אביך איש נודע. את פניך אל תראי יותר בכנסיה, את טמאה. אסורה.
חותמת אדומה.
מה עשיתי, בסך הכל חוויתי תשוקה.
הריח ברחובות שונה, יש מהפכה.
החנויות נסגרו, התחבורה מצטמצמת. בשעות הערב יש שוטרים במדים וכלבים ברחובות, מונעים תזוזה וכל הנפשות בדעיכה.
אני לא מעיזה. עד כה הייתי חזקה. ולא אתן למשטר אותי לנוון.
גופי כמעט ולא בתזוזה, בטוח לא כמו שהיה רגיל. נשארה אש עיקרית והיא התשוקה.
סכנת החיים מגרה, המרדנות מגרה, אין לדעת מה יהיה והכל בהשהייה. החיים על הולד והכל השתנה. סוף סוף הקצב בפנים ובחוץ תואם מזה חודשים.
אני בורחת, יוצאת מהבית בחזה זקוף ובטן אסופה. זה מרגש אותי ומחרמן.
מפריחה נשיקה אל הכלב של האיש במדים ובורחת מהר, לפני הנביחה.
מגיעה אליו עם חזה דופק, אנדרנלין גבוה ופטמות זקורות.
המראה שלו מלבב, הוא בכלל לא משנה. הוא מורד איתי וזה התבלין העיקרי.
קצה נוסף, קצה חדש, בבקשה. תוביל אותי לסף הנכסף.
השיער נמשך, יש לי קיא בפה ועל החזה, יש לי זרע על הפנים והנה גם שתן. השיער שלי דביק ואני רוצה עוד. כפות הידיים שלי רק התחילו לעכל.
אל הרצפה, שפחה. תדהרי על נעלי לפני שתגמר המהפכה. תהיי זונה לפני שתגיע משטרה, כי זה אסור. את מרגישה מספיק?
אנאלי. זה כואב. זה ממש כואב. יציאה, חדירה שנייה. הלשון שלי בחוץ, אני כלבה. סטירות מימין סטירות משמאל, אני רגועה.
הפטמות כבר לא מגיבות, הפה מחייך, העיניים רעבות.
תסתובבי,
הישבן מקבל הצלפות. גם זה כואב, אך מעורר. סקס חזק ואלים.
אני לא יודעת מה ממני רוצים, אני אינני אחרת מאשר חיית בר עירונית. אין גבולות ואין חוקים. התקופה מחרמנת, את זוכרת?
ככה זה כשאותנו מסביב ללא הפסקה תוקפים וגופי בטוח שעוד רגע מתים, כל מה שרוצים זה להזדיין וללכת נגד החוקים.