סתם מילים

כשאתה רחוק ושקט ושם

אני כאן ושלך ומחכה לך

כמו תמיד

עד שתחזור

אני לא יכולה וגם לא יודעת ולא רוצה

לשחרר להתרחק לעזוב להדחיק להרפות לטשטש להעלם להעלים להאלם,

להיפך

אני רק רוצה להחזיק חזק יותר

לאחוז בכל הכוח את המילים שלך

להרגיש בכל הלב את הכואב של החוסר בך

לטעום ולנשום את הגעגוע אליך 

להצטרך כל כך את האוויר שאתה בשבילי

לעטוף את כולי בך

ולא לתת לך ללכת

אני יודעת שכשאוהבים מישהו אמורים לשחרר אותו ואז הוא יחזור

אני לא. 

אני רק אחכה לך כאן

עד שתחזור

ואתה תחזור. אני יודעת 

אני אשאר.

לתמיד 

אני כל כך מפחדת שאני לא מצליחה לנשום או לחשוב או לישון או לעשות שום דבר חוץ מלכאוב

הלב שלי כואב כל כך וזה מרגיש כאילו כל רגע שעובר הוא נקרע לעוד ועוד חתיכות קטנות

העיניים שלי שורפות מרוב דמעות והתהום הזאת בתוכי רוצה לבלוע את כולי עד שלא אהיה

אני שונאת את עצמי שאני כזאת טיפשה ושיש בי מפלצת כזאת דפוקה שהורסת הכל

אני שונאת את זה שאכזבתי אותך ככה זה כואב לי יותר מהכל אפילו יותר מהחוסר בך

אני שונאת את זה שאתה עובר הכל לבד עכשיו ושאני לא יכולה לחבק אותך כמו שאתה צריך ולהיות בשבילך כמו שמגיע לך

הלוואי שהייתי אחרת

ושהייתי טובה לך כמו שמגיע לך

הלוואי שהיית יודע כמה אני אוהבת אותך

אני באמת לא יודעת לנשום בלעדיך

בבקשה תחזור

בבקשה

כשאת כולך רעש אחד גדול ובועט והבפנים שלך משתולל ונשרף ואין לך אוויר לנשום רק כלום שנתקע לך בגרון ואין לו מילים בכלל רק דמעות מלוכלכות וכואב בבטן למטה למטה ורעב שזורם בכל הגוף ורטוב בכוס הדפוק שלך

כשאת כזאת 

סתם

סתם טיפשה

סתם כלום מיותר ונוזלי

סתם פתטי ונואש

סתם תמיד 

שלך

אני כל כך צריכה לתת לך את מה שאתה צריך ורוצה ואוהב וזה הצורך הכי חזק שאני מכירה בי והוא ממשיך לגדול ולהעמיק ולצמוח ומנצח את הפחד ואת הקנאה ואת הכאב ואת האסור וגם את המותר ואת המציאות, אפילו, הוא פשוט יותר חזק מהכל

והוא ממלא לי את המחשבות ואת הלב ואת הכוס ואת היום ואת הלילה ואת החלומות ואת התקוות ואת התשוקות ואת התפילות ואת הכמיהות ואת הכל בי

כי אני רוצה לתת לך מראה שתראה בך אותך כמו שאני רואה ולתת לך מלא אהבה שתעטוף לך את הלב כשאתה מרגיש לבד וגם כשלא ולתת לך שקט שאתה צריך מהרעש של האנושות ומהקולות של המציאות ולתת לך רעש שאתה אוהב שעושה לך שקט

ולתת לך פרפרים לבנים ויפים כדי שתתרגש ותפרח ותרגיש חי ונושם ולתת לך עומקים לשקוע בהם ולכלוך שתוכל לנקות וחידות שאתה אוהב לפתור ופצעים שאתה יודע לרפא ולתת לך כאב אמיתי ובוער שימלא אותך

ולתת לך אוכל טעים שינחם אותך ומקום רך להניח עליו את הראש ולא לדאוג ולא לחשוב רק להיות אתה אהוב ויפה ושלם ומגע שיעזור לך לשכוח וגם לזכור איזה קסם אתה ומילים שיתנו לך טעם ותכלית גם כשאין

ואני רוצה לתת לך סתם זונה להשתמש בה ולקחת ממנה ולשחק בה ולהניח אותה בפינה ולשים עליה רגליים ולהכאיב לה ולסרסר בה וללקק אותה ולדחוף את הזין שלך לכל מקום בה בי ולהיות לך כל מה שתרצה

והכי אני רוצה לתת לך אותי את כולי שיהיה לך מקום ובית וחיבוק אינסופי שלוקח ממך את הכאב ונותן לך לנשום

והכי אני רוצה לתת לך הכל הכל וכל מה שאתה צריך, לתמיד

זה כאב שאני לא מכירה

כאב שורף וחד וחזק ועמוק

שצועק ובועט ונושך את הלב שלי

צובע את העולם ומציף את הכל

רוצה להטביע אותי בתוכי

ולא יודע מתי להפסיק

כאב של מלא מילים שאין להן מקום

של דמעות גדולות שלא יודעות לעצור

של הפחדים הכי מפחידים

והכאבים הכי כואבים

והשורף הכי שורף

כאב שלא נותן לי מקום

ושצריך לחנוק עד שהוא יעלם

הלוואי

שהיית לוקח אותו ממני

והוא היה הופך לכאב שלך בשבילך

ואז היה לו

מקום

ילדה טובה ומתוקה וקטנה ועדינה שלך

שאתה רוצה ללטף ולחבק ולהאכיל ולגדל ולשמור ולהגן ולעטוף חזק חזק כדי שלא תישבר 

ילדה שתוכל להכניס לפה שלה את הזין שלך שתמצוץ שעות עד שתרדם ושתשים לך ראש על הברכיים כדי שתלטף לה את השיער ותספר לה כמה היא קטנה וטובה ושלך ושתנדנד אותה הכי גבוה עד השמיים ותטייל איתה בכל המקומות היפים שאתה מכיר

ושהיא תצייר לך ציורים מתוקים כמוה ותספר לך על החלומות שלה ותתן לך ללמד אותה את העולם ואת הגוף שלה ומה נעים ומה כואב וכמה נעים זה הכואב בכוס ובלב שלה ושתספר לה מה עושה לך נעים ומתי הזין שלך עומד בשבילה ואיך ללקק ולמצוץ ולבלוע את כולך בלי לבזבז טיפה

ושתמיד תמיד תתפוס לך את הרגל חזק לפני שאתה הולך כדי שלא תשאיר אותה בלעדיך

***

אז אולי אתה צריך ילדה טובה ומתוקה וקטנה ועדינה ושבירה כדי לשמור עליה ולטפל בה ולגדל אותה 

***

כי אני אף פעם לא הייתי

ואני בכלל לא יודעת איך

להיות קטנה

מצאתי מקום אמיתי שלי
ועכשיו הוא לא שלי יותר
היה לי שם נעים וחמים ומאיר כמו בית
שעכשיו נהיה חשוך וזר ומנוכר

מצאתי איתך חלק ממני
שעכשיו אין לו יותר מקום להיות

אמרת ששם הייתי כמו גולם
ועכשיו אני אהיה פרפר

אבל איך זה שאני מרגישה רק עצוב וחסר

כמו פרפר שקצצו לו את הכנפיים

ואתה תמיד המקום שלי.

גם כשאני פרפר עצוב בלי כנפיים

בא לי לצרוח

עד שהכאב הזה יצא לי מהגרון,

לבכות עד שיגמרו לי הדמעות,

לשרוט את כולי עד שהדם שלי יטפטף,

להזדיין שעות עד שהכוס שלי ישרוף,

לנשוך חזק עד שיכאב לי גם בגוף,

ליפול לתוך הבור שלי עד שהחושך יעטוף הכל,

והכי, ללכת לאיבוד עד שתמצא אותי

אם תמצא

בלי מילים בכלל. אפילו לא אחת

בלי קול. אפילו לא בכי

בלי כל המידי הזה שאת. יותר מידי

פשוט

תהיי בשקט

אבל, אל תזוזי.

תישארי. כאן. בשקט.

את יכולה?

יופי.

את ילדה טובה.

כשאת בשקט.

שקט