צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חשיכה נראית

כמו אלומה של אור, כך יתואר פה תהליך ההתקלפות והגילוי,תהליך ההתמסרות וההתנקזות לידיים של אותו אחד שלו אני שייכת
לפני 12 שנים. 10 באוקטובר 2011 בשעה 23:00

אותי.אשה חזקה, עם צידה די משובחת של חכמת חיים לרוב וניסיון גם.
הוא בא אליי ישר, מצייר שביל ברור, עם אבני גישה יציבות.
בלי בולשיט. הוא חודר לתוך הנפש שלי וממיס אותה,המוח שלי מתפשק לרווחה והרגליים גם.
אני משחקת בשרוך השחור שקשור סביב מותניי ומדמיינת שזה אתה. מהותך שמתחילה לחלוש על כל פיסת עור יתומה.
אתה קולט אותי מהר, גם את הניסיונות העלובים שלי כביכול להישאר מעל המים,כשאני כבר עמוק פנימה, צוללת אלייך, משתוקקת להתמסר אלייך באופן טוטאלי. לספק אותך ולהתרומם נפשית ופיסית מהידיעה שאני משוייכת לך.
הקול שלך באוזן שלי, כשאתה מגמיר אותי איך שאתה רוצה ומתי שאתה רוצה, גרם לי להתפוצץ לעצמי על האצבע כ"כ חזק, שכמעט התעלפתי.
אני מרגישה אותך מתחיל לנזול לי לתוך הורידים ויש צמא אלייך.
אני הכלי קיבול שלך, המערה, האשה, הזונה, כל מה שתשתוקק לו..
אתה נצרב בי.