לפני 4 שנים. 15 באוקטובר 2020 בשעה 17:03
את ואני
העיניים דומעות
הנשימה קשה
הרוק ממלא את חלל הפה
ואת נוזלת
נוזלת מכל מקום אפשרי
נאבקת בפחדים שלך
נאבקת באגו שלך
נאבקת בדחף לעצור
המוח טס
המחשבות מתחלפות בקצב לא שפוי
ואז השקט
ההבנה שזה המקום הנכון עבורך
בידיי בעיניי במוחי
השקט שממלא את כולך
הרוגע שמשתיק את הפחדים
כולם בבת אחת נעלמים כאילו לא היו מעולם