לפני שנתיים. 23 בדצמבר 2021 בשעה 9:11
מתעורר בלי התראה מוקדמת
יושב במשרד והמחשבות רצות
הגוף כאן המח שם
מתנתק מהמציאות לכמה דקות
רואה אותך
מביטה בי
רואה אותי מביט בך
חיוך זדוני מתגנב
בדיוק מדמיין איך אקח אותך אליי עכשיו
בדיוק מחשב את הצעד הבא שלי
את הצעדים הבאים שלךואת יפה כל כך
מקומרת לתנוחה מופלאה
מגישה לי את כולך
את נשמתך תחילה
ואז את נשימתך
את כאבך שימלא את צרכיי
את דימעותייך שירוו את צמאוני
את בשרך הרך ש אנעץ שיני
את דמך שיזלוג לאט לאורך גופך הלבן
מטייל בין טביעות הדיו של קעקועייך
שיערך בידי
משיכה לאחור
נהמה קטנה בורחת משפתייך
את שלי עכשיו
כל כולך
גם אם עוד לא כבשתי את גופך
