בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המילים שלי

לפני 3 ימים. שבת, 20 ביולי 2019, בשעה 15:10

בכל יום מחדש אני פוגשת בתוכי עוד קנאה שגרה לי בלב והיא שורפת וצובטת ומייסרת וגם מענגת ומסעירה ומרטיבה אותי

אני מקנאת במיטה שלך שבכל לילה אתה חוזר אליה ונכנס לתוכה והיא עוטפת את כולך בחמימות ואתה שוקע ברכות שלה ונעים לך בתוכה כי היא מכילה את כולך ונותנת לך את השקט שאתה צריך ובתוכה אתה כל כולך נקי ועירום וחשוף ואתה

ואני מקנאת במרצפות של הרצפה בבית שלך שאתה דורך עליהן כל הזמן, ולא רק לפעמים, והן מרגישות את העוצמה והחספוס של כפות הרגליים היחפות שלך והן שם תמיד בשביל להיות הקרקע היציבה שלך ואתה אפילו לא עוצר לרגע לחשוב עליהן אלא רק משתמש בהן כי זה היעוד שלהן

ואני מקנאת באסלה שבשירותים שלך כשאתה מתרוקן לתוכה ונאנח מהקלה וכל השתן שלך בתוכה והיא שותה הכל בלי לפספס טיפה והיא סופגת את כולך והריח שלך נשאר עליה

ואני מקנאת בבגדים שלך שהם כל היום עליך ונוגעים בך ומרגישים את החום של הגוף שלך ואת המוצקות של השרירים שלך ומקנאת בתחתונים שלך שעוטפות את הזין שלך וכשהוא נעמד לו פתאום באמצע היום הוא תופח בתוכן והן מרגישות את ההתעוררות החלקה שלו והן מתחככות בו וחם וצפוף להן ולו ולפעמים הן זוכות שתסמן אותן בכמה טיפות זרע מתוקות שלך

ואני מקנאת בידיים הגדולות שלך שהן חלק ממך והן איתך תמיד בכל מקום והן יכולות לגעת בך מתי שהן רק רוצות בלי מחשבה או כוונה פשוט לגעת, לשחק עם השיער שלך או לסובב את הטבעת שעל האצבע שלך או לנוח על הלחי עם הזיפים שדוקרים או להיכנס לפה שלך ולהרגיש את הרטיבות ולפלרטט עם הלשון והשיניים שלך או להחזיק את הזין שלך וללטף אותו בדיוק כמו שאתה אוהב ולהגמיר אותו הכי מדויק בשבילך והן משרתות אותך ומצייתות לך ומבשלות וכותבות ומניחות תפילין ומחזיקות ומענגות ומכאיבות ומלטפות והן קיימות רק למענך

ואני מקנאת במילים שלך שהן כאלה יפות ונכונות כי הן יוצאות מתוכך והן חלק ממך ואתה מרגיש אותן בלב ובראש שלך ואתה בוחר אותן בפינצטה ורק הראויות זוכות להתגלגל על הלשון הרטובה שלך ולצאת מהשפתיים שלך ולהגיח לעולם ולהאיר אותו בנוכחות שלהן, שלך

וגם, אני מקנאת בעצמי ברגעים האלו שאתה רק שלי כל כולך בגוף ובנפש ואני כל עולמך ואתה רואה רק אותי ואני זה כל מה שאתה צריך בעולם הזה ואתה מעלי ומתחתי ומאחורי ומלפני ואתה משתמש בי ובכל החורים שלי ואתה מקלף אותי ורואה ישר לתוכי ולוקח ונותן ומנעים ומכאיב ומכאיב עוד ולוקח אותי לקצה ומשאיר אותי שם ועוזר לי ליפול ולקום ושוב ליפול ולהתפזר לחלקיקים קטנים ולא תמיד להיאסף ולהרגיש, הכי להרגיש ולהיות ולחיות

 

אבל הכי הכי 

אני מקנאת בך

שאתה שלך ואיתך ובתוכך כל רגע ולנצח

לפני שבוע. רביעי, 17 ביולי 2019, בשעה 00:01

עוד כשהייתי קטנה, המבנה המוזר עם הריח הנקי והאווירה המסתורית עשו לי משהו בבטן מין סקרנות מעורבבת ביראה ותמיד כשעברתי באיזור הלב שלי התכווץ מרוב רגש שלא ידעתי להסביר

והיום אני כבר (כמעט) גדולה ובכל פעם מחדש כשאני נכנסת למקווה, הרגש עדיין מכווץ לי את הלב ועכשיו גם את הכוס, והשקט הסמיך הזה עוטף אותי ומרעיד לי את כל הגוף מעוצמת המעמד והנוכחות והחרמנות

(כי הכוס שלי מתגעגע להיות מלא ולעטוף אותך והריק הזה מגרד לי כבר בלב)

ורק כאן יש לי פתאום סבלנות בלי גבול, כי הקצב אחר והצורך מושהה וזה נורא נעים כשהזמן נמרח והציפייה תופחת כמו הדגדגן שלי בין האצבעות שלך

ואני קצת חוששת והרבה משתוקקת להישאר כבר עירומה, רק אני והוא

(ואתה, תמיד אתה)

אז לאט לאט ובעדינות אני מסירה מעלי עוד שכבה ועוד בגד ועוד עטיפה והגוף שלי חשוף מכל התכשיטים והצבעים והכיסויים והנפש שלי עירומה כמו שהיא עירומה רק מולך, בלי חציצה ומסכים ומסכות, רק הפְּנים שלי כמו שהוא תוסס ומלוכלך וסוער ומצולק ומופרע וצבעוני ושחור ושלי

ואני מברכת "וטהר ליבי לעבדך באמת וזכני שאהיה מרוצה ומקובלת לפניך"

(וזה כל מה שאני מתפללת לו לשרת אותך אחת ולתמיד באמת ובתמים ושאזכה להיות ראויה לך וטובה עבורך)

והרצפה רטובה חלקה וקרירה מתחת לרגליים היחפות שלי

(ולרגע אני מרגישה אותי אחרי שגרמת לי לרייר בכמויות ומרחת את הפנים שלי עם הרגל שלך על הרצפה הקרה והרטובה וזה היה כל כך נמוך עד שלא הצלחתי להפסיק להתחנן לעוד)

והמים חמימים ומלטפים את הגוף שלי

(וזה מרגיש לי כמו החמימות של השתן שלך שנזל על הפנים שלי ועל השדיים שלי ועמוק לתוך הפה שלי עד שנחנקתי)

והגוף העירום שלי מרגיש עליו את כל הגופים החשופים והאמיתיים שטבלו פה לפני עם כל הסודות והחלומות והפנטזיות והאכזבות שנשטפו במים האלו ואני נוגעת באמת שלהם וזה מגרה אותי

(כי האמת הכי מרטיבה אותי מאז שגילית לי אותי באמת)

ופתאום מתעורר בי דחף בהול שדוחק בי לגעת בעצמי וללטף וללחוץ ולשפשף ולצבוט ולמעוך ולגמור עכשיו ומיד בתוך המים וזה מרטיב אותי כמה שזה סוטה והיד שלי כבר עושה את כל הדרך מהשדיים דרך הבטן וכמעט מגיעה, אבל אני עוצרת שם ומתאפקת ומתאפקת עוד

(כי הכוס שלי רק שלך, באמת)

וכשכולי כבר בתוך המים אני עוצמת עיניים מרפה את הגוף והמחשבות שלי נמסות וטובעות להן והשקט מחלחל לי ללב ואני מפסיקה לנשום

(וזה קצת מרגיש לי כמו אז כשהיד שלך תפסה את הצוואר שלי והידקה חזק עד שהשתנקתי והעיניים שלי הסתובבו ודמעו והמוח שלי בער וזה שרף נורא ופתאום שחררת לרגע אבל אז לחצת שוב חזק יותר וחשבתי שאני מתעלפת אבל לא, אתה יודע איך למתוח אותי עד לכמעט)

 

ואז אני נושמת עמוק לתוכי

את כל התמונות שלי ושלך ושלנו ושהיו ושיהיו

ומרגישה איך אני מטהרת את המים המלוכלכים האלו בָּאמת שלי 

ויודעת שהנשמה המטונפת שלי למדה ממך להתערטל ולחבק את עצמה ברוך כמו שהיא  

ואני נקיה וטהורה וצלולה ושלמה

יש לי שקט בלב ובגוף

ורק הכוס שלי רועש וגועש 

כי הצורך בך מציף את כולי

כמעט מטביע אותי

והוא קורא לך

בוא כבר

תמלא אותי

לפני שבוע. שישי, 12 ביולי 2019, בשעה 14:28

כשאני מפורקת מרוב בכי וכולי שלולית נוזלית שנוטפת על הרצפה והגוף שלי חלש ורפוי ורוצה לקרוס לתוך עצמו והעיניים שלי נפוחות ומלאות כאב מרוב שהדמעות תופסות שם את כל המקום ואני מנסה לאסוף מספיק אוויר שיכנס לתוכי ויעזור לי לנשום אבל הדמעות מנצחות אותי והלב שלי כמעט מרים ידיים

אז

אתה מתכופף וכורע לצידי ומרים בעדינות את הראש שלי ומחזיק לי חזק חזק את הלסת ומסיט אחורה את השיער הפרוע שלי ומנגב עם האצבע המחוספסת שלך את השביל הרטוב שעל הלחי הרכה שלי ואתה מכריח אותי להפסיק להתפתל בתוך הכאב ולהתבונן לך עמוק לתוך העיניים ואז אומר בשקט בקול רך אבל גם נחוש וחזק ועמוק

כמה את יפה כשאת בוכה

והכי את יפה כשהדמעות שלך שלי 

ואני מרגישה איך הזין שלך עומד מהדמעות שלי
ותוך רגע גם הכוס שלי נוטף מהמילים שלך

ואז אני יודעת

מה זאת אהבה בשבילי

לפני שבועיים. שלישי, 9 ביולי 2019, בשעה 20:52

תמיד היית זונה של התחלות

ההתרגשות יחד עם החששות, הלא נודע שמעיף לך את המוח, הבטן שמתערבבת והנשימה שמתקצרת ואיך הכל מריח חדש וטרי ונוצץ והטעם שאת מדמיינת שונה מכל דבר אחר כי עדיין לא טעמת אותו עם הלשון הרטובה שלך והציפייה שלך מתוקה ומסחררת אותך ואת רוצה ליפול לתוכה (ולתוכו)

והוא באמת לא יכול להוריד ממך את העיניים כי כל הפנטזיות שלו מושלכות עלייך והכי הרבה אלו שקשורות לזין שלו שעומד בגלל הריח שלך והמבט החודר והחיוך הרומז והשדיים שקוראים לו מהמחשוף שלך והלשון שמפלרטטת איתו והרגליים החלקות שלך שמתחככות בו והמילים שלך שמהפנטות אותו והצחוק שלך שמבלבל אותו והכי הָקֵשב שלך שממוקד רק בו כאילו הוא כל העולם שלך 

והמבט שלו רעב כי הוא רוצה לטרוף את כולך ועכשיו והוא משתוקק לגעת ולהרגיש ולטעום ולקחת אותך כבר

ואת מתמלאת מהחרמנות שלו כי היא שלך והיא עלייך ואפילו שבשבילו את רק חור להכנס לתוכו ובשבילך הוא רק מילוי ש(אולי) ימלא את החורים שלך, למרות או בגלל זה את צריכה שהוא ירצה אותך כל כך וזה מרטיב לך את התחתונים ומעמיד לך את הפיטמות אז את משקיעה בו את כולך ומפזרת את הקסם שלך בכמויות ואת טווה את הקורים הדביקים שלך סביבו והוא נמשך כמו דבורה לצוף המתוק שבין הרגליים שלך ואת נותנת לו עוד ועוד כדי שלא יוכל לעמוד בפנייך ויהיה חייב לשכב עלייך כבר

והכי הכי טוב לך זה שאת לא יכולה להכשל איתו כי כבר מהמבט הראשון הרגשת שהוא שלך והמשחק מכור ואת מנצחת ואת נורא אוהבת לנצח (בטוחה?) ואת מכורה לזה ומחבקת בשתי ידיים את הכוח המשכר שזה נותן לך 

אבל יש בך גם תקווה כמוסה ומבעבעת שהפעם זה זה וזה הוא ומה שאת רוצה וצריכה והוא יתן לך את זה כי זה חייב כבר לקרות ואת תרצי אותו גם אחרי (הלוואי) כי את מרגישה את הלב שלך דופק מהר והכוס שלך מתכווץ והעיניים שלך רואות רק אותו אז זה זה, זה חייב להיות זה

לא זה לא

שרמוטה אחת

זה רק בגלל שאת מתחרמנת מהתחלות ומכורה לריגושים ומתגרה מהפיתוי וגומרת מהניצחון ונואשת להתמלא

הוא סתם יהיה עוד מאותו דבר ואחרי שהוא ירצה אותך עד שזה יכאב לו, ימאס לך כי זה סתם והוא סתם ואת חור ריק שהוא לא מצליח למלא למרות הזין הגדול שלו והוא משעמם אותך ובא לך שילך כבר כי למה הוא נמס עלייך כמו חמאה כשאת צריכה שיהיה קשה כמו אבן וירסק אותך וידרוך עלייך וישים זין עלייך ועל המשחקים שלך ועל הפרצוף שלך ויכאיב לך ויראה אותך עמוק כדי שתתמלאי באמת

אז את שוב בורחת אפילו בלי להסביר כי אין טעם והוא חושב שאת חתיכת כלבה בלי לב אבל את לא

את סתם שרמוטה רעבה וריקה שאי אפשר למלא שמאוננת על זה שהוא רוצה אותך כל כך אבל לא רוצה אותו בחזרה

ואת בעצמך לא באמת מבינה למה ריק לך כל כך בלב ובנשמה ובכוס

עד הפעם הבאה

וזו שאחריה ואחריה ואחריה

ואת כבר התרגלת והתייאשת וחיית את החוסר

 

עד שפתאום הגעת

אתה

ממלא את כולי מכל הכיוונים והחורים בך ובכל מה שאני רוצה וצריכה וזקוקה ואפילו לא ידעתי

ואני כבר לא זונה של התחלות, רק זונה שלך

ואני כבר לא רוצה לנצח, רק להפסיד לך

והכי אני לא רוצה לברוח ממך, רק לברוח אליך

ואני נמסה עליך מכורה לך מתחרמנת ממך ונואשת להתמלא רק בך 

וסוף סוף יודעת שמצאתי

זה זה

זה באמת זה

זה אתה

לפני שבועיים. שני, 8 ביולי 2019, בשעה 20:45

היום כשהיית עם הילדים שלך

פתאום נורא רציתי להיות הם רק כי אתה אבא שלהם וכולך שלהם

וככה, פתאום הצורך הזה נולד בי

להיות כל העולם שלך ולקבל את כל כולך ושתאהב אותי אהבה עזה וטהורה שלא תלויה בדבר ותקבל אותי ללא תנאים רק כי אני אני ותחבק אותי חיבוק מועך ועוטף שישמור עלי מהעולם הזה ומעצמי וכשאהיה עצובה תנגב לי את הדמעות ותלטף לי את השיער ותלחש לי באוזן מילים שיחממו לי את הלב ותתן לי יד כדי שלא אלך לאיבוד וכשאהיה שמחה הלב שלך יתרחב והעיניים שלך יאירו

ותרצה לדעת הכל עלי ותקשיב למילים שלי בסבלנות כאילו הן הכי חשובות בעולם ותחייך כשאני אעשה שטויות ותסתכל עלי במבט גאה ואוהב כשאהיה ילדה טובה ותכעס באהבה כשלא ותתן לי ליפול כדי לעזור לי לקום ותסביר לי איך ללכת לרוץ לעוף על עצמי ובכלל

ותדע תמיד הכל ותלמד אותי על העולם ומה חשוב ואיך לבחור נכון ואיך להאמין ולראות שטוב ותהיה גדול וחזק וכל יכול כדי שאוכל להיות קטנה ולהעריץ אותך ואז להניח את המחשבות והדאגות שלי אצלך ואתה תטפל בכל כולי ותתן לי כל מה שאני צריכה ואני אהיה רק ילדה חופשיה ומאושרת כי יש לי אותך


(אז אני רוצה אותך עוד כזה בשבילי ולא אכפת לי איך קוראים לזה)

לפני שבועיים. ראשון, 7 ביולי 2019, בשעה 18:13

אני רוצה את כולך

את הלב שלך וגם את המחשבות שלך 

את העבר שלך וגם את החלומות שלך 

את הילד שבך וגם את המבוגר שאתה

את  הסודות המלוכלכים וגם הנקיים שלך 

את המקומות החבויים שלך שגם אתה לא מעז להכנס לתוכם וגם את הגלויים שכולם רואים

את השקט שלך וגם את כל הרעשים

את הכאב שיש לך בפנים וגם את העונג

את החולשות וגם את החוזק

את הטוב שבך וגם את הרע

את החיוך שלך וגם את הכעס

את הרוגע שלך וגם את הסערה שאתה

את הסבלנות שלך וגם כשאתה מאבד אותה 

את הקשיחות שלך וגם את הרוך

את ההכלה והרגישות שבך וגם אותך שדורש ולא מוותר

את הפנטזיות שלך שאתה מכיר וגם את אלה שעוד לא גילית

את המילים הטובות שלך וגם את אלו שמשפילות

את הנשיקה החיבוק והליטוף וגם את הסטירה היריקה הצביטה המשיכה וההצלפה 

את הזין היפה שלך וגם את השכל המחרמן שלך

אותך שמזיין וקורע לי את הצורה וגם אותך שעושה איתי אהבה

 

את כל כולך

הכל הכל וגם עוד קצת

זה מה שאני רוצה

 

(תן לי, בבקשה?)

לפני שבועיים. שישי, 5 ביולי 2019, בשעה 20:50

"תגידי, את טיפשה?"

הבטן שלי מתכווצת ואני מגמגמת ומתבלבלת כי אני לא טיפשה, באמת, אני יודעת שלא

(לפחות ידעתי פעם, לפניך) 

גם, תמיד כולם אמרו לי שאני חכמה ואינטליגנטית ואני באמת מבינה מהר וזוכרת ויודעת ופחות מ-100 זה כשלון אז לא יהיה אצלי ותמיד מצטיינת כי חייבת להיות

וגם, להיות חכמה זה הכי חשוב אצלנו כי עם יופי לא הולכים למכולת וכשתהיי זקנה מה ישאר לך חוץ מהשכל שלך עד שגם הוא יגמר, אז תהיי חכמה וגם משכילה ולכי תהיי רופאה או עורכת דין (חס וחלילה) ואם לא אז את סתם מבוזבזת ובכלל, נשים דעתן קלה אז אל תהיי קלה (רק שרמוטה, אבל זה לפעם אחרת) פשוט תהיי חכמה ותשתקי

אז תמיד הייתי חכמה ואהבתי את זה בי

ואפילו אהבתי להתנשא על טיפשים שהם כאלה ואפילו לא מודעים לזה וקצת לקנא בהם קנאה מתנשאת כזו, כי להיות טיפש זה קל ופשוט ואין שכל אז אין מיליון דאגות ותסבוכים שיש לי בכמויות כי אני כזו חכמה ומורכבת וזו אני, לא?

 

אז לא

לא איתך

כי איתך אני טיפשה

 

"כן, את טיפשה"

(תגיד לי את זה עוד עוד עוד, בבקשה?)

כי כשאני איתך השכל שלי כולו נעלם ולוקח איתו את ההיגיון והיכולת לחשוב ולהבין, הם פשוט יודעים שכרגע אין להם מקום אצלי אז הם הולכים לחפש מקום אחר להיות בו בזמן שאני כולי מלאה בך והמחשבות שלי מתאדות ונשאר לי רק מוח ריק מלא בצמר גפן ורוד שמרחף בחלל ומכיל בתוכו רק תמונות סוטות ונואשות ורעבות של כל מה שאני וצריכה וחולמת ומשתוקקת שתעשה לי

אז, תגיד לי שוב

"את תמיד טיפשה איתי"

וזה שורף נעים לי בלב ובכוס ואני יודעת שאתה צודק אבל כרגיל גם רוצה להתווכח כי אני לא באמת טיפשה, זה רק איתך, אבל בעצם רק איתך אני אני באמת, אז אני באמת טיפשה? 

ואני מנסה להילחם בזה, כי מי רוצה להיות טיפשה, רק טיפשה אמיתית ואני לא, הרי, וככל שאני מנסה ומתאמצת יותר ככה אני מתרחקת והשכל שלי כבר נעלם לגמרי ולא רוצה לחזור ואני טובעת בטיפשות הזו שהיא אני עכשיו ואני מתביישת במה שזה עושה לי בגוף ובלב ובכוס הנוזלי שלי

(וכמה עלוב זה שכל מה שאני רוצה בעולם זה שתמשיך להגיד לי כמה אני טיפשה ולא מבינה כלום ולא יודעת ולא מועילה ולא שווה בכלל וסתם כלום בשבילך, כי מי בכלל צריך טיפשה כמוני ומה אני יכולה כבר לתת לך שאין לך)

 

והלוואי שהיית מרשה לי לגמור עכשיו כי אני ככה קרובה ורטובה ובוערת רק מלכתוב את המילים האלו

טיפשה כזאת

לפני 3 שבועות. שני, 1 ביולי 2019, בשעה 17:22

איתך אני כמו ילדה קטנה עלובה ונזקקת שעומדת מושפלת בפינה ומחכה

רק מחכה שתעיף מבט לכיווני ותסמן לי עם האצבע להתקרב אליך ותפנה לי מקום על הרצפה מתחתיך ותושיב אותי בן הרגליים שלך ותתן לי לחכות ולחכות ואז כשיתחשק לך תניח את כף היד הגדולה שלך עלי ותלטף את השיער שלי בעדינות ותגיד בטון המתנשא הזה שלך שאני טובה, ילדה טובה וזונה טובה וכלבה טובה

ומיד אני אהפוך לשלולית נוזלית ומאושרת, כי אני טובה בעיניך

(ואז תחייך ותעיף לי סטירה ועוד אחת ותדרוך לי על הפרצוף ותמעך אותו על הרצפה ותמרח את הרוק שלך עלי ותרשה לי לבלוע את כל השפיך שיוצא ממך, בבקשה?)

 

איתך אני כמו ילדה קטנה חסרת אונים וטיפשה שלא יודעת ולא מבינה כלום ואני בעצמי כלום והכי אני נואשת לדעת מה עובר לך בראש ועל מה אתה חושב ומה אתה רוצה וצריך ואוהב

ואתה שותק

והשתיקה שלך מחרפנת לי את המוח ומערבלת לי הבטן ומשגעת לי את הכוס וגורמת לו להתכווץ ולעלובה שאני לרצות עוד כי אני מורעבת

(ואני רק מבקשת להתחנן ולבכות ולזחול ולספוג ולכאוב וללקק לך את כפות הרגליים עד שתגיד שאני טובה מספיק למילים שלך ותתן לי עוד קצת ממך, בבקשה?)

 

כי זה כל מה שאני צריכה

להיות טובה בשבילך

ועוד ממך

לפני 3 שבועות. שבת, 29 ביוני 2019, בשעה 15:02

ערב שבת ואני בבית הכנסת. התגעגעתי לכאן, הלובן והקדושה והמנגינות תמיד גורמים לי להרגיש נקיה, לפחות מבחוץ

אני מתפללת וזה החלק האהוב עלי בתפילה ואני מרגישה את השקט הנעים הזה ופתאום

אתה בא אלי, משתלט שוב על המחשבות שלי ופולש גם למקום הכי נקי שיש לי, ואני מיד מרטיבה את עצמי מתחת לשמלה ופתאום כל המילים מקבלות משמעות אחרת ואתה נמצא בכולן והמחשבות המטונפות שלי זורמות בתוכי כמו נהר גועש

ולרגע אני מתבלבלת מבוהלת נבוכה ורוצה לברוח ממך, אבל אני לא. הפסקתי לברוח ואני נושמת עמוק ואחרי רגע זה עובר ואני מתחילה לרצות אותך גם כאן

וזה מרגש אותי כמה שזה אסור וחילול ותועבה ואיך אתה חודר למקום הכי טהור שלי ומלכלך אותי בתוכו וכמה זה מגרה אותי שהטומאה מתערבבת בקדושה ושהראוי והנכון נצבעים בגוונים חדשים ואני רוצה עוד 

והתהום שפעורה בין הסערה שמתחוללת בתוכי לבין השקט שרואים בי מבחוץ גורמת לי להסמיק ולהתנשם ולהזיע

ואני באמת מתפללת. איתך ועם המחשבות שלי ועם הסערה הזו והרטיבות שמציפה אותי ואני מצליחה לשחרר ולא נלחמת בזה

ופתאום אני מבינה שזו אולי הפעם הראשונה שכל כולי נוכחת בתפילה שלי והאמת שלי חשופה בתוכי ואני מרגישה שלמה וראויה ולא מנסה להסתיר ולהתחבא וגם לא להבין איך זה בכלל הגיוני (כבר למדתי ממך שזה לא חייב להיות) 

ואני פשוט מודה לאלוהים

עליך

ולך

 

לפני 3 שבועות. שישי, 28 ביוני 2019, בשעה 16:54

אתה גורם למוח שלי להיות כחול ומטונף ומלא במחשבות מלוכלכות שאני מתביישת לבטא אפילו בתוכי

ופתאום בכל מקום אני רואה נשים יפות וגברים מושכים עם שפתיים מחייכות ועיניים חודרות ומבטים מתגרים ושדיים זקופים ושרירים עם ורידים וישבן עסיסי וכתפיים רחבות ועור חלק וצוואר ענוג ורגליים ארוכות וידיים חזקות והם קוראים לי לגעת וללטף ולהתענג

ואני לא יכולה להפסיק לדמיין
איך הם יראו עירומים ומה אני ארגיש כשהם יהיו עלי ובתוכי ואיך זה יהיה איתה ואיתו ואיתם ואיתן ואני משתוקקת שיקחו אותי וישתמשו בי וילכלכו אותי עוד

ואני מרגישה את הרטיבות שלי מבעבעת ונוזלת מתוכי בלי שליטה כמו התחושות המחשבות והתמונות, והן בוערות בי ועוטפות את כולי 

ואני רעבה רעבה רעבה 

רוצה לטרוף את כולם והכל ומהר וחזק

 

וזה מרגיש כאילו התעוררתי מתרדמת עמוקה

לעולם אחר מלא יופי וצבע ואש

ואני תוהה 

איפה הייתי כל החיים שלי? 

(ואיך מצאת אותי?)