|
|
|
לבחור ללכת אחריך
בעיניים עצומות
בלי מחיצות
לוותר על ההגנות
להשקיט את הקולות
להתגבר על הפחדים
ולפתוח את הלב
לבחור ללכת אחריך
בלי לדעת לאן
או מה יהיה
שם בלא נודע
לבחור ללכת אחריך
כי זה אתה
מקלף את הקליפות
רואה לתוכי
נוגע עמוק בליבי
אוסף את השברים
ומאחה את הקרעים
לבחור ללכת אחריך
כדי
למצוא אותי
(תודה לך)
הכוס שלי שוב בוער
ומתחנן בפני
געי בי קצת
תני לי מרגוע
אני רוצה לנוח
מהמחשבות עליך
מהרעב אליך
מהצורך בך
הוא לא מבין
שאנחנו לא יכולים לגמור בלעדיך
(ולא רק כי אסור לנו)
כי במקום להרגיע אותנו
זה רק יעורר
והצורך יגדל
וינסה לבלוע אותנו בתוכו
והשקט יחמוק מאיתנו
וישאר בנו ריק משתוקק וצמא
שרק אתה יכול להרוות
אז אני מנסה להרגיע אותו ואומרת לו
רק עוד קצת
תנשום
תתאפק
(אבל בפנים, אני יודעת
שזה לא באמת משנה מה הוא רוצה
כי הגמירות שלי הן שלך
וככה אני אוהבת. צריכה. רוצה את זה
להיות כולי שלך)
ללכת לאיבוד
כי אתה שם בשביל למצוא אותי
להילחם עם הפחד
כי אתה שם לשמור עלי
להישאר חשופה ועירומה
כי אתה שם לעטוף אותי
להרפות ולשחרר
כי אתה שם להחזיק אותי
ליפול
כי אתה שם לתפוס אותי
לכאוב
כי אתה שם להכאיב לי
לנזול
כי אתה שם לאסוף אותי
להשתוקק ולרעוב
כי אתה שם להשביע אותי
להתפרק
כי אתה שם להרכיב אותי
לתת את כולי לך
כי אתה שם כדי לקחת
להרגיש ריקה וצריכה אותך
ושתמשיך למלא אותי
את כל כולי
בך
אני בכלל לא קנאית
תסתכל, תחשוק, תלטף, תזיין אפילו
רק תחזור אלי בסוף
כי אתה שלי
אז למה איתך
כשאתה רק אומר לי
כמה היא יפה בעיניך
או מסקרנת אותך
או שאהבת אותה פעם
מיד יש מערבולת של כאב בבטן שלי
והלב שלי מתכווץ
ואני צריכה להיזכר לנשום
ועובר לי זרם כזה בכל הגוף
הדמעות ישר באות
ואני צריכה להתאפק ממש
כי המילים החצופות כמעט מנצחות
ואני בכלל לא רוצה לשמוע עוד
אבל אני חייבת לדעת
כמה אתה רוצה אותה ואיך היא מדליקה אותך וכמה אתה מתחרמן ממנה ומה היית עושה לה וגם מה אהבת בה וכמה אהבת אותה ואיך היא נתנה לך כל מה שאתה צריך ואיך היא הייתה הכל בשבילך
ואני צריכה שתספר לי עוד
ושזה ימשיך לכאוב ולשרוף
ולמעוך ולהשפיל ולצמצם אותי
עד שאני אהיה קטנה
כל כך
שאי אפשר לראות
רק שלולית
קטנטנה
ומתה מבושה
שהיא כל כך רטובה
אני אוהבת את הכאב שלי
כשהוא שלך
ובשבילך
הוא נוגע בי במקומות שלא הכרתי
ומספר לי מי אני
הוא מפרק אותי לחתיכות
וגורם לי לבעור ולנזול ולהרגיש ולחיות
ובתוכו גרה גם האהבה שלי אליך
ועם הדמעות היא שוטפת את כולי
מנקה את הנפש שלי
נותנת לי שקט
מחבקת אותי
והכי
ממלאת אותי
בך
אני עדיין איתך?
כמו שאתה איתי
אוחז בליבי
נוכח בתוכי
בכל נשימה
בכל תחושה
בכל מחשבה
בכל מקום
"לית אתר פנוי מיניה" *
* מתוך תיקוני הזוהר; אין מקום פנוי ממנו, נוכח בכל מקום ללא הפסק
(ולא מתוך הרגל)
לבחור בכל פעם מחדש לתת לך את כולי, בלי לרצות לקחת דבר, רק כדי לתת לך אותי
ללכת אחריך בלי לדעת לאן, רק כי זה מה שאתה צריך
לפתוח את הלב שלי לרווחה ולהזמין אותך לגור בתוכו, בלי לדעת אם גם לי יש מקום בתוך הלב שלך
להגיד לך עם כל המילים שיש לי מה אתה עושה לי וכמה אני רוצה אותך וצריכה ומשתוקקת ואוהבת ותלויה ולא יכולה לנשום וכמה זה כואב
ולא לצפות למילים שלך בחזרה כי הן לא צריכות לשנות דבר (למרות שהן יהפכו אותי לשלולית מאושרת)
לתת, בלי לרצות לקחת
זה כל כך משחרר ואמיתי ופשוט
תודה לך שאתה מראה לי מקום בו אני יכולה באמת לנשום
ולהיות מי שאני, בשביל עצמי
חזק ומהר
כמו הלב שלי
מלא ונוטף דם
אז אני
נוגעת מלטפת משפשפת לוחצת צובטת חודרת כואבת
אבל הוא לא נרגע
להפך
הוא פועם חזק יותר
צריך רק את המגע שלך
זקוק לך
כמעט כמוני
הצורך שלי בך
הוא סנה בוער
שלא מאוכּל
האש בוערת ומתפשטת ומציתה את כל מה שבדרך
לא דועכת
רק הולכת ומתחזקת
ולמרות הפחד שהיא תשרוף הכל ותשאיר רק אותי חרוכה אחריך
אני נשארת
יחפה
נמסה
מהופנטת ללהבות שלוחשות בתוכי
ומתפללת שלא תכבה לעולם
וְרַק אַתָּה יָכוֹל
לַהֲפֹךְ מִסַּפַדִי לִמְחֹל
לְזַכֵּךְ אֶת הַחוֹל
לְרַכֵּךְ בִּי הַכָּל
וְרַק אַתָּה מֵבִין אֵיךְ לָגֶשֶׁת לַלֵּב שֶׁלִּי
מֵּשַׁכֵּךְ כָּל כְּאֵב שֶׁבִי
מְרַפֵּא אֶת הַלֵּב
(ישי ריבו)
רק אתה מבין את הלב שלי
ואני צריכה רק עוד קצת אומץ
בשביל לתת לך לרפא אותו
לשכך את הכאבים
לרכך את הקצוות
לקדש את החול
ולשחרר הכל
הכל
