|
|
|
אז נתת לי זמן לחשוב
זה אומר שיש על מה
שיש אפשרויות ושיקולים
ומלא מחשבות ורגשות
תובנות ומסקנות
וצריך לבחור
הצורך להחליט
לא רוצה אותו
תיקח אותו ממני
היה לי טוב בלעדיו
לא רוצה לחשוב ולהסס ולהתלבט ולבחור
צריכה אותך מחליט בשבילי
כי אני כלום
ואתה הכל
אבודה בלעדיך
תמצא אותי שוב
בבקשה?
למילה טובה שמעיפה אותי
למבט אוהב שמחבק
למגע מנחם שמרגיע
או (וגם?)
למילה משפילה שרומסת אותי
למבט מזלזל שמכווץ אותי
לכאב ממך שגורם לי להרגיש
שיתנו לי כוח
להמשיך לא לברוח
להמשיך לחיות ולנשום ולהרגיש ולהיות
להישאר כאן ועכשיו
נוכחת
קיימת
לא נעלמת
כמה מפחיד (ומרגש ומסוכן ומלהיב ומגרה גם)
זה להתמסר באמת
להוריד מחיצות מסיכות חומות שקרים משחקים הצגות
בלי אגו (רק איד)
פשוט אני
חשופה
עירומה
בגוף ובנפש
והוא יכול לעשות בי
מה שבא לו
לקחת או לתת, להשתמש או שלא, להכאיב או ללטף, לרכך או להקשות, להיכנס או לצאת, לבחור בי או שלא
העיקר
שירשה לי להישאר שלו
זה מרגיש שהלב שלי ממש גדל ופתאום יש בו מלא מקום שלא היה קודם ואתה גר שם, ואתה לא יכול לזוז כי הלב שלי מחזיק אותך חזק חזק
אז אתה נשאר. ואתה זורם חזק ומהר דרך העורקים והורידים שלי לכל המקומות בגוף עד לקצות האצבעות שלי וממלא את כולי
ואני מרגישה את הזרימה שלך בדם שלי במחשבות שלי בתשוקות שלי בחלומות שלי בפחדים שלי בשריטות שלי בכאבים שלי ואתה נמצא בכל מקום וזה עושה לי נעים וחם ומרגיש כמו בית
אבל בית משוגע עם מלא צבעים וצורות ויופי שלא ראיתי מעולם והכל שם חזק ומסנוור ועוצר לי את הנשימה ואני הולכת לאיבוד ואתה כל פעם מוצא אותי מחדש
ואז יש לי שקט בתוך הסערה ואני מרחפת כי אתה רואה אותי ולתוכי עמוק וזה מרטיב אותי שוב ושוב ושוב ואני רק רוצה שתישאר בתוכי ולא תצא לעולם
אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי אף פעם
אם היית יכולה להמשיך לשקר לעצמך
ולהדחיק (כרגיל)
ולדחוף שוב לתוך המגירה ההיא
את מי שאת ומה שאת באמת
לעוד כמה שנים טובות (או לנצח)
כמו שעשית עד שהוא בא
ולהמשיך לדשדש
בשלולית הנוחה של החיים שלך
במקום הבטוח והמשעמם שלך
בקלות הבלתי נסבלת של הקיום שלך
גם אם יכולת (ואת לא)
לא היית
כי כבר יצאת מהמערה
ואין לך דרך חזרה
וזה מסנוור וכואב ויכאב ויכאב עוד
אבל
את אוהבת כאב
אז תתמודדי
כמה משפיל זה
להיות
כלום
אפס
שום דבר
אפילו לא זונה
סתם חור
בעצם אפילו לא חור
כלום
אף אחת
משפיל
כמעט כמו
להיות
רטובה נוזלת מטפטפת משתוקקת רעבה צמאה נזקקת
בגלל
שזה מה
שאת
המבט שלך עליה, המגע שלך בתוכה, הקול שלך באוזניה
המילים שלך מורידות אותה על ארבע, מתחננת, מגרגרת, מטפטפת, מתמסרת
היד שלך מושכת בשערה, צובטת את הפיטמה שלה, חודרת לתוכה בכוח, משאירה עליה סימנים
השפיך שלך נוזל מפיה, הכוס שלה מלא בך, הזין שלך עטוף בתחת שלה
הכאב שלה שלך
והצורך שלך שלה
ואני נשרפת
כאילו מישהו
מועך לי את הלב
עד שיוצא ממנו המיץ
בועט לי בבטן
אחת חזקה שעוצרת את הנשימה
עד שאני מתקפלת על הרצפה
והן נלחמות ביניהן
האגו שלי והזונה שאני
שורטות ונושכות ומושכות בשיער
אחת על השניה
והן לא מוותרות
ובסוף
אחרי דם יזע והרבה דמעות
היא מנצחת, הזונה
ואני
בולעת
שותקת
נכנעת
ומחבקת את הכאב
חזק
שלא ישאיר אותי לבד
ועמוק עמוק
בפנים
במקום שאף אחד לא רואה
אני יודעת
שכאן זה המקום האמיתי שלי
מתחתיך
מתחתיה
מרוחה על הרצפה
קטנה קטנה
הכי למטה שיש
רק כאן
אני מצליחה
באמת
להרפות
לנשום
להרגיש
להיות
*בואי, אני מחכה לָךְ*
כשאתה כועס
זה כואב
כשאתה מעניש
זה צורב
כשאתה משפיל
זה צובט
כשאתה מאוכזב
זה שורף
אבל
כשאתה אדיש
זה קורע אותי מבפנים
ועושה לי חשק
להיעלם
את אוהבת את ההרגשה הזו, כמעט כמו שאת אוהבת את הזין שלו בפה שלך,
כשהמילים האלו מדגדגות לך בקצה הלשון (או בקצות האצבעות) ומתחננות לצאת לאוויר העולם,
ואת מתאפקת
כי אסור ואת ילדה טובה, את לא רוצה לקבל עונש, יעיפו אותך שוב מהכיתה ותקבלי עוד שבת בבסיס, ויכעסו עלייך ובסוף תמיד תהיי עצובה ותתחרטי ותתייסרי, וזו בכלל לא את, או שזו כן את אבל לא מי שאת רוצה להיות, אז את מתאפקת עוד וסוגרת את הפה חזק חזק
ובסוף
הן תמיד חזקות ממך, מנצחות וחומקות להן החוצה
ואת באמת עצובה וכועסת על עצמך, ומתחרטת ומתייסרת ומשלמת את המחיר וזה כואב לך בפנים, ואת לא רוצה להיות כזו, אז את מבטיחה לעצמך, אבל הפעם באמת
ובכל זאת, בפעם הבאה
את עדיין מפסידה להן
למילים החצופות האלו
רק איתו
את מצליחה להתאפק
קצת יותר
נושכת את השפתיים, בולעת את המילים ואפילו מנצחת אותן לפעמים
אבל זה עדיין לא מספיק
ואת צריכה שהוא יבין
שידע
כמה הפעם את באמת באמת מנסה
בשבילו
אין לי סבלנות
להמתין
לנשום עמוק
לתת עוד הזדמנות
הכל צריך לקרות בדרך שלי
בקצב שלי
איך שאני רוצה
ואם לא?
אני בורחת
הכי קל לי לברוח
אם זה לא כמו שאני רוצה
אני פשוט לוקחת את זה, כמו שזה
דוחפת למגירה, שם מאחורה, נועלת
וזהו
זה לא קיים יותר
אני טובה בזה
אבל איתך
זה אחרת
זה לא עובד
כי אתה לא נותן לי לברוח
בכל פעם שאני רק מתקרבת למגירה
אני רואה אותך ונעצרת
אולי באמת אפשר אחרת?
אז אני מחכה ומחכה
כל כך הרבה
בסבלנות
סופגת
כואבת
מושפלת
מתאפקת
ונושמת עמוק
לפי הקצב שלך
איך שאתה רוצה
ואולי
אולי בזכותך
אני אצליח להישאר שלמה
בלי לדחוף חתיכות ממני לתוך המגירה
ואולי
אפילו
אצליח להוציא כמה חתיכות ישנות
שכבר שכחתי שקיימות
ולקבל את עצמי
כמו שאני
אני
