בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יותר מידי

לפני 4 שנים. 11 ביוני 2019 בשעה 18:50

כשאתה כועס

זה כואב

כשאתה מעניש

זה צורב

כשאתה משפיל

זה צובט

כשאתה מאוכזב

זה שורף

 

אבל

כשאתה אדיש

זה קורע אותי מבפנים

ועושה לי חשק

להיעלם

אפרוחיתי - חיבוק גדול 🖤

קשה
לפני 4 שנים
Dire Wolf - להיעלם זה טוב. זה בריא...
לפני 4 שנים
Synt​(נשלטת) - טוב למי? לא אוהבת להרגיש ככה
לפני 4 שנים
Dire Wolf - בדיוק, אבל לפעמים צריך להרגיש ככה כדי להיזכר למה אנחנו בורחים מהתחושה של להיות שקופים.
זה כמו עם ילדים, העונש הכי קשה של הורה לילד (לדעתי גם הכי קשה להורה לביצוע בהצלחה) הוא להתעלם מהילד על מנת להכחיד התנהגות. זו ענישה פאסיבית מאוד אבל שדורשת המון מאמץ נפשי מההורה. יהיו עליות, ינסו להוציא מההורה תגובה אבל אדם חזק שיש לו קודם כל שליטה עצמית לפני שהוא בכלל מנסה לשלוט על הסביבה שלו, יצליח להוציא מהענישה הזו המון. היא עצמתית בעיניי.
לפני 4 שנים
Synt​(נשלטת) - אתה צודק, היא באמת הכי עוצמתית שפגשתי (בנתיים)
מנסה להבין מה יש בה שמעורר בי כל כך הרבה כאב ותסכול, כנראה (כמו שכתבת) שזה קשור לתחושה שלא רואים אותי ולהעדר השליטה המוחלט בתוך זה
לפני 4 שנים
Dire Wolf - זה די פשוט. ביולוגית וסוציולוגית, חיות להקה מתוכנתות לספוג המון מחברי הלהקה שלהם, למשל המעמד ומגה שהוא הילד כאפות של הלהקה הוא לא בורח, האינסטינקט הראשוני של אותם יונקים הוא שהכל כדיף על לבד כי לבד לא שורדים. נידוי, התעלמות או הרחקה מהנינוחות ההשרדותית מפעילה מנגנון חרדתי השרדותי שיכול לשתק. זה כאב הרבה יותר גדול מכאב פיסי. או כמו ששאלו חז"ל במה מוטב האדם מן בהמה?
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י