צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יותר מידי

לפני 5 שנים. 10 ביוני 2019 בשעה 5:32

כשההוא פגש אתכם

אחרי כמה שנים

כבר הייתם יחד, זוג

אז ההוא אמר לך

 

הוא טוב לך

את לא טובה לו

לך יש נפש מורכבת מידי, סוערת

והנשמה שלו פשוטה, טובה

את תכבידי עליו

תיזהרי

 

וכבר אז

ידעת שהוא צודק

אבל קיווית

והתפללת

והשתדלת

ורצית נורא

 

ועדיין

זה פשוט לא מספיק

 

את לא טובה לו

(למרות שהוא חושב שכן)

וזה הכל

לפני 5 שנים. 9 ביוני 2019 בשעה 9:56

אני אף פעם לא שבעה 

הרעב שבתוכי

יכול

לנוח, להסתתר, להרגע, להתחבא, להתכופף, להשתתק, להתאמץ, להתבלבל, להצטמצם, להתאפק, להמתין

אבל הוא לא באמת יכול להעלם

 

אבל איתך זה מרגיש קרוב

כל כך קרוב

כמעט שם

 

ומאז שבאת

אני רעבה אפילו יותר

כל הזמן

רוצה עוד ועוד 

לטרוף אותך

לטרוף איתך

שתטרוף אותי

 

רוצה רק פעם אחת

להרגיש שבעה

ומלאה

 

מה אתה אומר

זה אפשרי?

 

לפני 5 שנים. 8 ביוני 2019 בשעה 22:01

רעבה אליך

בוא כבר

תתפשט בתוכי

תיגע בי

בכל מקום

אתה

 

 

"זה שוב אותו געגוע

כמו דיבוק, כמו שריפה

הוא מתפשט בי ונוגע

בכל מקום,

אתה"

(אתי אנקרי, געגוע)

 

לפני 5 שנים. 8 ביוני 2019 בשעה 13:04

כמו שאני גומרת

כשאתה חודר לי לתוך המוח

משחק בי

מגרה אותי

משפיל אותי

מכאיב לי

משתמש בי

 

אני רוצה לגמור

כשהזין שלך חודר לי לתוך הכוס

חזק ועמוק

מפלח אותי

ממלא אותי

מסמן אותי

מכאיב לי

משתמש בי

 

 

(הלוואי)

 

 

לפני 5 שנים. 7 ביוני 2019 בשעה 16:33

תמיד 

אני חזקה

מחזיקה 

בשליטה

שומרת הכל בבטן

לא נשברת

לא מתעייפת

לא צריכה אף אחד

מסתדרת לבד

סומכת רק על עצמי

יכולה הכל

הכי טובה 

מושלמת


איתך 

אני אחרת

 

אני חלשה

שבורה ומפורקת

מלאה בפחדים, בפצעים ובשריטות

אני רעה 

ומלוכלכת

נזקקת

נואשת

תלויה

פגיעה

אמיתית

חשופה

עירומה

מולך

 

בבקשה

אדוני

אל תלך ממני

שלא אצטרך להישאר עם עצמי

לבד

לפני 5 שנים. 7 ביוני 2019 בשעה 4:01

כתבה: אוה קלפי (עם התאמות קלות)

 

"ממש כאילו חייבת להיות בי

כמות כזאת של כאב

(חד, שורף, צובט, מפלח)

אם לא בנפש הרי בגוף,

אם לא ברגל הרי בצלע 

(אם לא בשדיים, הרי בירכיים)

אם לא מתחת ללב הרי בברכיים

(אם לא מתחת לישבן, הרי בשפתיים)

החולשה חיה בי בגבורה

ונאבקת על קיומה,

אולי היא ברירה שמעולם לא נוסתה, אופן אחר של חיים,

שברוב יעילותינו השחתנו והשלכנו הצידה, 

אורח קיום

עדין, רגיש

(נוזלי)

אשר בוכה בתוכנו"

 

 

 

לפני 5 שנים. 6 ביוני 2019 בשעה 23:22

כשאפילו הזונה שאת

לא מספיק טובה

בלהיות זונה

 

לאן עוד נשאר לך לרדת?

 

תשארי פשוט 

שלולית 

של דמעות

בזה את טובה

מספיק

לפני 5 שנים. 6 ביוני 2019 בשעה 20:32

לא

אל תעשי את זה

את לא יכולה

אי אפשר 

אסור לך

 

היא סוגרת אותי

מרחיקה אותי

עושה לי חשק לעשות דווקא

להפך

 

כן

אני יכולה הכל

זה אפשרי

מותר לי

דווקא

 

אבל כשאתה אומר לי

לא

זה מרגיש כמו אלף כן

מכווץ אותי לרגע

ואז פותח אותי לרווחה

משאיר אותי

נזקקת ומשוחררת

רטובה ומשתוקקת

שקטה וסוערת

בלי מחשבות 

רק אני

נקיה

מבפנים

לפני 5 שנים. 3 ביוני 2019 בשעה 23:55

הכי מפחיד אותי

שהבור העמוק שבתוכי

זה הריק, בלי התחתית

ימשיך לגדול ולגדול ולגדול

עד שהוא יבלע אותי בתוכו

ולא ישאר ממני דבר

לפני 5 שנים. 3 ביוני 2019 בשעה 19:44

מילה טובה אחת

ממך

מרטיבה אותי

כמו מים צלולים בנווה מדבר