שירים ואיברים

מה העניין בעצם?

למה אני מחכה?

עיניי נעצמות משעמום עצמי

תפוס בשרירי הקיבעון המחשבתי

שקוע בכורסא הנוחה כל כך

לא מצליח. לא רוצה לשנות.

מסביב טסים, עובדים, לומדים.

מתכננים. יודעים ולא יודעים.

אני מ‎עבר ללא יודע.

זורם. גם ביוב יכול לזרום.

והכל חוזר למטרה. מה חשוב.

מה נכון. מה יגרום לכל זה להשתנות.

להיזכר כתקופה אבודה שחלפה לה.

לצחוק על מי שהייתי ועל מי שלא חשבתי שאהיה.

אני רוצה לטעות. לפחות זה יראה שבחרתי.

שהתקדמתי. כעת אני מוגן מטעויות.

חופשי לעשות כלום. להתקיים.

והכדור מסתובב.

קשה לכתוב בלי דימויים זולים..

הגיע הזמן להפסיק.