לפני שנתיים. 18 במרץ 2022 בשעה 21:34
נבוכה מאוד הייתה יעל
עמוק שקועה היא במיטה
הטלפון צלצל
להתעלם ניסתה יעל
אולי זה לא כל כך נורא
אך המצפון קלקל
להתארגן קפצה יעל
לשים כסות של מוכנה
ברדיו החזאי בלבל
לא שמש,
לא מעונן חלקית,
לא התחממות קלה,
חורף. גשם.
אל העולם יצאה יעל
עם כל הטוב עם כל הרע
שאת נפשה טלטל
החליפה תחנה יעל
התנחמה בשמצאה
כשהסולן סלסל
ולא עזבה אותה יעל
המחשבה המעיקה
אותו המסר שחלחל
לא אושר,
לא תחושת משמעות,
לא סבל קיומי,
רגע. ועוד אחד.
האהבה מתה
האהבה לא מתה
האהבה מתה
האהבה לא מתה
האהבה מתה
האהבה לא מתה
האהבה מתה
האהבה לא מתה
האהבה. לא.
"הידיעה שבעתיד היא תיוולד מחדש לא מנחמת בכלל"