לפני שנתיים. 8 ביולי 2022 בשעה 19:41
מיהרנו אל
השחר הסמוק
בפנים החושך מעמעם
הבל פיך החריף
משתפך בחיוך
החריש האור
ואת עמדת בלי נוע
וחיוכך קפא כמו מדבר
ואת שכחת שלא רצית לפגוע
כשצעדנו אל המשותף
ואת שכחת דמעות מהאמבטיה
ואת שכחת שתיקות מהמיטה
ואת שכחת שנאבדה המחט
ואת מגע ידו של היחיד
ואם תלכי
בלי להביט אחורה
ואת תקועה בשטפון מדבר
אל תחכי צרחי בכל הכוח
עוד ניפגש נבכה על שעבר