שירים ואיברים

אתמול בלילה זרקתי את הגרב שלך.

היום ראיתי אותה בפח כשהכנתי ארוחת בוקר אחר הצהריים.

גרב. שריד אחרון בבית לנוכחותך האישית.

עכשיו נותרו רק מתנות וזכרונות.

לא כזה מזמן היינו מחובקים צמודים מתחת לפוך.

את חשבת עתיד ואני התקשתי בהווה.

מוזר כמה שאת רחוקה.

יוצא בזהירות מהקונכיה.

יודע שהאוויר והאור חשובים ומטיבים.

ובכל זאת לא יכול להתעלם מהחושך והקור.

רע בחוץ. תחרות יפה לכמה שרע בפנים.

ומה שאני הכי מגן מפניו זה הפחד

שאין לי מה לתת.

המילים נכתבות בשקט כמעט בחשק.

הסבלנות תכף נגמרת.

תתחלף בצריכת סוכר ותמונות מרצדות.

דרוש שינוי. דרושות דמעות