(ישן)
הרופאה אמרה לי שהעייניים שלי קצת יבשות.
לפני שהספקתי לענות היא הוסיפה שעדיף לא לתת סתם טיפות ושהיא מציעה לשטוף את העיניים במים כמה שיותר, כל בוקר לפחות.
בעודי חושב לעצמי שדווקא הפעם נשמע שאני יכול לעמוד בבקשתה, אפילו שלא מפריע לי היובש, ושיצאתי מזה מהר ובזול היא קטעה את המחשבה בהחלטה להרחיב לי את האישונים ולהדפיס לי הפניה למיפוי.
לאחר ניסיון כושל לקסוע תור קרוב למיפוי יצאתי לעולם עם אישונים מורחבים. החיים כואבים במיוחד עם אישונים מורחבים. הכל בהיר ומטושטש וצועק לראש שלך שמה שקורה פה לא נכון. משקפי שמש מרגיעים מעט את הרצון לשרוף הכל במבט. תוך כמה שעות חוזרים לשגרה המצומצמת. שגרה בה העולם אותו עולם אבל אפשר לראות פחות אז פחות כואב. ועכשיו בכלל הרווחתי כי יש לי בשביל מה לקום. לשטוף את העיניים במים כל בוקר ולבכות אותם חזרה כל לילה, כמו שהרופאה רצתה.