לא ביקרתי באתר כמה ימים (לימודים, לימודים)
והפלא ופלא, האתר מלא בויכוחים על אופיו של אותו רוני גלילי שהוא, כך מסתבר, בעלי ה"No Limits"
כל הויכוח על אופיו של אותו טיפוס הזכירו לי קטע של אפרים קישון:
"באחד האמשים בעודנו משחקים קלפים, צלצל הטלפון. ארבינקא ניגש לענות. שלום, אמר מישהו על הקו, אפשר לקבל את זליקוביץ'?
אין פה זליקוביץ', ענה אבינקא, וסגר.
לא עוברת דקה ושוב צלצול: שלום, אפשר לקבל את זליקוביץ'?
אדוני, הרים ארבינקא את קולו, אמרתי לך שאין פה זליקוביץ', וטרק.
חצי דקה מאוחר יותר שוב הטלפון. אפשר לקבל את זליקוביץ'?
פה כבר ארבינקא התרתח. פניו כוסו בסומק אדום, ולאחר שחשב שניה אמר:
טוב, זליקוביץ' איננו. הוא לא פה.
איפה הוא? שאל הקול מהצד השני..
הוא בכלא.
מה?? עלץ הקול בשפופרת, המשטרה עלתה עליו סוף-סוף? אחח.. תמיד אמרתי לאשתי שאת הגנב הזה עוד יתפסו. בכלא, אה?.. ברור... תודה רבה."
גילוי נאות: עד היום לא ידעתי שבעלי הנו לימיטס הוא רוני גלילי. ידעתי שיש איזשהו רוני והוא הבעלים ואולי גם ראיתי אותו בלי לדעת שזה הוא.
כמו כן אני פוקד את הנו לימיטס פעם ביובל - ואני בספק אם אבוא בקרוב - בעיקר כי אין לי זמן.
לפני 15 שנים. 21 בדצמבר 2008 בשעה 10:38