לאנרדמתלאנרדמתלאנרדמתלאנרדמת
בשקט בשקט נכנס לליבך ומוצא לי שם איזה מקום ואתמול היה טוב ויהיה גם מחר וגבר לא הולך לאיבוד
לאנרדמתלאנרדמתלאנרדמתלאנרדמת
בשקט בשקט נכנס לליבך ומוצא לי שם איזה מקום ואתמול היה טוב ויהיה גם מחר וגבר לא הולך לאיבוד
ולפעמים רצועה היא רק כדי לקשור את הכלב ולא שומדבר מעבר לכך.
המינימום ההכרחי להגיד, מקסימום המחשבה מה יכול להרגיע, ואפס יכולת לבצע. מחכה לאחורי 'זה'.
דייט עם אבא. אמיתי. לא אבוש. לא דאדי.
אני כל כך עייפה ונמרחת על הספה ושולחת תמונה עם צל מעצבן ותחת שמן כדי לקבל מילים והן לא בדיוק קולעות ואני די מקללת את כל הגברים. וזה יעבור בעוד דקה. וזה לא.
פעם חשבתי שפעם בשנה. אחר כך היו שנים של שלוש בשנה, ואחר כך נהיתה פעם של אחרי שלוש שנים. כמו זמן שעוצר או ממשיך מלכת, כמו כשהיינו לפני שלושים ושלוש שנים ממש. כל כך נעים ומדויק.
לדרך: פומלה מפולטת.
ומה רואים כאן בקפה של בוקר ששקע?
חצי שעה של נמנום באמצע המיטה, בקו האורך, עושה אותי כל כך יפה.
נודדת הלילה
עושה רשימות של בעד ונגד
עונדת (?) טבעת ששומרת עלי
וקמה וטורפת את כל שאריות הקיגל(ים) הנפלאים
אחרי הליכה שמלבד צעדים עושה אותי לרגע שייכת ומרוגשת אני נכנסת לבית שנראה ריק אבל בתוכו נמצאת צלחת עם תותים שהוכנו באהבה במיוחד עבורי.