חלקי מילים

אני מדלגת בין גב א' לגב ב' ומצליחה בכניסה לעלות על המשקל ולראות שכשאני מדירה לחם לחמניות פיתות וחלות אני בכיוון הנכון.

יש במלון המפואר שאני שוהה בו ספר מהמם שמציג מלונות עוד יותר מפוארים בעולם. מעולם לא אהבתי כאלו. לפנות בוקר, כשאני לא מצליחה להרדם, מעלעלת ומטיילת בין המקומות האלו ולרגע היה בא לי שאיזה אייל-ספנות יווני חתיך שפנה אלי בטינדר יהיה אפשרות אמיתית לחיים לגמרי אחרים.

התלבטתי (מישהי מחייכת) בין תמונתו של יאניס לבין אחד המלונות.

יש לי ארבעה חמישה מקומות בהם שלווה נפרשת ולב מתרחב. אחד מהם מולי. 

כרטיסים שכורטסו לפני המון המון זמן בחברת התעופה הלאומית עושים לי שמח בלב לקראת מחר וגם מזקירים לי את המאבטחים השווים שהכרתי בשנותי ההן.

בתמונה: ניצול-דוגמן-שישאר-לבד-בבית

כבר אהבתי בעבר, אבל הצצתי בזכות קורא-עבר ואהבתי שוב. מה שלא שלי כבר לא שלי ללא כל קשר לחשיבותו.

הלב שבצד נוצר מעצמו. מעט בת אורן באמבט חם. וציץ.

אל-פ פעמים פיפי בדרכים

מא-ה שירים שלא הכרתי

עש-ר פעמים של מחשבות קטנות

פני אחד על מה את חושבת, היא אומרת לי ואני שותקת.

הרבה התלבטויות (לא באמת) מביאות אותנו למקום הזה שברגע שחונים לידו עולה הריח המדויק של נקניקיה, סטייק שומני במיוחד ופלפלים ממולאים בשום. ואז יש רגיעה.

בוקר שישי

סדנת כתיבה

אני סקפטית

ומשחררת ונהנית ומשחררת עוד

אני חוזרת בחצות לבית ריק, מארגנת לי משהו לאכול, וממליחה הכל בדמעות. של שחרור, של פחד, של הקלה, של תפילה. 

יש אנשים שנטמעים עמוק בתוך הלב, גם כשלא יודעים להיות טובים אחד לשני. גם כשהלב מתכווץ וגם כשמרחיבים אותו במשך חמשעות רצופות.