חלקי מילים

צולם בבוקר יום כיפור לפני מעל עשור. זוכרת את מה שמילמלתי לי בראש בדרך ללוקיישן. בכיפור שאחרי, ישבתי עם עצמי בדירה גדולה עם חלון לים והתלבטות בין בדידות להתבודדות. מאז לא למדתי לא להיות אימפולסיבית ולשמור על עצמי ועל אנשים יקרים לי, אבל אני משתדלת. בצעדים קטנטנים, להשתפר. 

לא הגיונית לגמרי ההתנהלות שלי

כשהגיעו ענני הסתיו באתי חושך לגרש

אני עושה לעצמי בעצמי מדידות של עוד משלוח שהגיע ורובו לא מחמיא, אבל עצם המדידה משמחת אותי ולא ברור לי למה 

אחרי אינסופ סודוקואים שחירבתי, כשכמעט חשבתי כבר שלא אצליח יותר לעולם, אני עוברת לעשות אחד ביד ימין, כי יד שמאל שלי נדרשת למקום אחר. ומצליחה. 

מצטטת, הקרדיט שמור אצלי. מצוין תמיד והיום במיוחד:

בשלב הראשון | תפסיק לחתור | בשלב השני | תוריד את המפרש | בשלב מספר שלוש | ישטוף אותך גל חרדה | זמן מה אחריו | תפסיק לדאוג | ותזרום.

בדיוק כשלא ברור לי מה יצליח להזיז אותי מהספה, זה:

אני גומעת קילומטרים, הערב מול ים, וכשלרגע רוצה לצלם משהו שהיה נראה מואר ומנצנץ יפה, יצא לי כמו הראיה שלי נטולת משקפיים. יתרונות וחסרונות קוצר גדול.

אז מה חסר לך יותר מהכל?
מילים.
ועוד מילים.
ועוד הרבה מילים.

מחפשת pen-pal?

אולי.

העיריקה, ואני גם.

ה-ברכה לשנה הבאה מגיעה מכיוון בלתי צפוי. פשוט נעמדתי מול מראה.