לפני 3 שנים. 22 במאי 2021 בשעה 19:59
פספוס.
חלקי מילים
לפני 3 שנים. 20 במאי 2021 בשעה 16:05
משהו חייב לקרות
חייב לקרות
לפני 3 שנים. 18 במאי 2021 בשעה 17:27
שלוש לפנות בוקר, ג'ו ואני מתנשקים במיטה, סותרים סדינים ומתקשים להרדם. אושר ועונג והנאה מחזיקים אותנו ערים עד היציאה לעבודה כבר, עם חיוך ושמש בכיסים.
לפני 3 שנים. 8 במאי 2021 בשעה 18:15
'את צריכה חבר' היא אומרת לי ורצה אל עבר האופק בדיוק כשהשמש שוקעת.
לפני 3 שנים. 6 במאי 2021 בשעה 4:21
כשהיא מספרת על גירושים אני קולטת שתמיד יוצאת מנקודת ההנחה שמי שמולי רצה להתגרש, ולא הפוך.
אז אצלה זה הפוך וכמעט מעדתי באימפולסיביות שלי בשאלה חסרת טקט, ולמזלי הרגשתי.
כשהיא סיפרה איך הוא תמיד לקח את היד שלה לפני שהיו חוצים במעבר חציה, התכווץ לי משהו בלב וכל מעט שערותי הבלונדיניות סמרו.
לפני 3 שנים. 27 באפריל 2021 בשעה 17:07
ניסיתי ניסיתי מאד להלחם ברוחות
לא סיפרתי לך
כמה
לפני 3 שנים. 15 באפריל 2021 בשעה 5:20
ומכל האפשרויות, בחרתי הכי נכון.
לפני 3 שנים. 13 באפריל 2021 בשעה 20:25
אבא רק שלי בשקיעה. הוא עם כאבים בפרקים ואני עם שיניים מטפסת על כסא לחפש אנטיביוטיקות מוחבאות על מקרר ואימי נוזפת ואני חוזרת הביתה ואני האוטו היחיד על האוטוסטרדה. כלומר האוטובאן. כלומר כביש 2. יום הזכרון 2021.
לפני 3 שנים. 13 באפריל 2021 בשעה 4:24
קיסריה.
שטויות תופסות לי את העין.
'איזה שטויות יש לך בראש' היה אומר לי.
כאב ראש הבוקר, כמו בכל שנה ביום הזה.
לפני 3 שנים. 12 באפריל 2021 בשעה 4:08
שתי תגובות הכי לא צפויות באתר יזכור טלטלו אותי עד כדי שבוחרת בשנת-תמונה-יומית, אחרי הדמעות הכל התחבר לרגע שהצליח להזיז אותי.
מחשבה: אצטרך לדעת להפריד בעדינות בין שלי לשלו. ומה יהיה עם המילים?
כאן: ענפ, ריח, אוטו. שלי. טרי מהבוקר.
