|
|
|
והנה מתוך מעמסה וצורך לזוז ולצוד, נמצאה דירתי החדשה. היא זו שבה כשאעמוד מחוץ לדלת אדע שבתוכה נעים וטוב לי והאיש שיהיה בה יהיה האיש הנעים והטוב לי ואני אחייך ואסובב את המפתח בחור המנעול ואכנס הבי-תה.
תמונה עם קבלת המפתח וחור המנעול וכעת: שלווה.
בדקה ה- 32 לשיחה שמשמחת אותי כי כזו אני היום (ובכלל) שמחה לשוחח איתו, הוא אומר:
'הלבבות שלך אצלי במקרר'
אפ תמונה לא תוכל להצטרפ למשפט הנהדר הזה. נכון?
מעתיקה, באישור:
אין מה לחפש את השקט | אמר הים | הוא כאן | חי וקיים | רק ביישן | מתחבא מאחורי הדרמות בחיים | מזמין בחיוך של אחד שיודע | להבין שדברים קורים | ללא קשר | בלי פשר | ושולח בכל רגע | הזמנה לנשימה
Photo by Daniele Levis Pelusi on Unsplash
כבר לא בתולת זום
כמו קפיצה למים קפואים ואז נהיו חמימים
ברק. פלדמן. התווספ לי ככה כתבלין נעים לארוחת בוקר שבת של בטלה מוחלטת.
עוֹד מְעַט
לֹא בְּעוֹד הַרְבֵּה זְמַן
תּוֹפִיעַ הִזְדַּמְּנוּת
בְּחַלּוֹנֵךְ הַקָּטָן
אַתְּ כְּמוּבָן לֹא תְּזַהִי אוֹתָהּ
כִּי תַּחְשְׁבִי בְּטָעוּת
שֶׁמְּדֻבָּר בִּבְעָיָה
וְלֹא בְּהִזְדַּמְּנוּת
אֲבָל הִיא תִּהְיֶה שָׁם, הַאֲמִינִי לִי
וְהַדָּבָר הַמּוּזָר
הוּא שֶׁאַתְּ גַּם לֹא תִּצְטָרְכִי
לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר
רַק לִפְתֹּחַ אֶת הַחַלּוֹן
לִשְׁלֹחַ אֵלֶיהָ יָד
וּמִשָּׁם אַתְּ תִּרְאִי
אַתְּ כְּבָר תָּבִינִי לְבַד
זיהיתי. הזמנתי אותי. פעלתי.
אמורה להיות מרוצה.
רציתי להעתיק סלט-דרכים
העתקתי סלט-דרכים
רציתי כנרת
קיבלתי כנרת
סוכריה. על-מקל. למצוץ. ולהרדם.
תתארו לכם את החיים זזים אחורה וקדימה
