לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני

כל מה שלא ידעתם
לפני 4 שנים. 31 ביולי 2019 בשעה 21:28

אל תחפשו תירוץ להעניש

פשוט תענישו

ככה

זה פחות

כואב 

 

 

לפני 4 שנים. 30 ביולי 2019 בשעה 21:52

מתנה מושלמת 

תודה דאדי 

לפני 4 שנים. 25 ביולי 2019 בשעה 19:26

אני עכשיו עם פלאג

ואתם תחליטו מתי הוא יצא ממני

תהיו רחמנים ;)

 

לפני 4 שנים. 24 ביולי 2019 בשעה 20:05

 

רעש חזק

רעש לבן 

רעש של שקט שמציק

זה הכי צורם אחרי יום ארוך של שעשועי החופש הגדול

הוא מתחיל בערב

כשיורדת השמש

מתגבר ככל שהלילה נופל על הארץ

הוא הולך יד ביד עם כאב כזה בלב

שבא לך להתכרבל כמו כדור בפינה

לבכות

בא לי חיבוק . שלא משחרר

עוטף

מנחם

 

 

 

 

לפני 4 שנים. 23 ביולי 2019 בשעה 20:09

 

אז עשיתי לך הפתעה.

ואתה בהחלט עשית לי.

ואני אוהבת את ההפתעות שלך ;)

 

נתת לי מה שהייתי צריכה,        לקחת מה שאתה צריך.

 

כמו השעווה שאתה ביצירתיות מטפטף על גופי , גם אתה צורב את נשמתך בתוכי.

 

אתה מרגיש אותי,אני מרגישה אותך.

 

נרדמתי בין זרועותך הכי שלווה בעולם. והתעוררתי נפלא באותן זרועות שוב .

 

אבל הנסיעה ... שאלוהים יעזור לי :) 

 

 

לפני 4 שנים. 20 ביולי 2019 בשעה 19:32

 

חצאית אפורה קצרה, חולצה שחורה, תחתון חוטיני אפור.

יצאנו לבלות,נכנסנו לבר אפלולי, הזמנתי 2 קוקטיילים.

אני לא אוהבת אלכוהול 

אפילו אתה היית מופתע שהצלחת להזרים אותי ל2.

זה לא היה משנה בכלל וגם לא הנושא המרכזי, אבל ה 2 האלו עשו את העבודה.

ישבתי לידך צמוד 

ליטפתי את ראשך

נצמדתי להסניף את צווארך

לחשת לי באוזן להוריד את התחתונים 

וכמו גורה טובה הורדתי את התחתון כדי לאפשר ליד שלך להיכנס ולשחק בי, לפמפם אותי עם אצבעות הקסם שלך

 

לא אכפת לי אם מסתכלים

אני מצמידה את עצמי אל הזרוע שלך כדי להרגיש אותך, את כולך ועכשיו יכולה לזוז בקצב איתך.

זה היה מדהים 

כל כך חיממת אותי

בסוף קיבלתי את הזיון שלי במכונית , בסמטה חשוכה 

הכי סליזי , הכי מה שהייתי צריכה באותו הערב, חזק וכואב וההרגשה של הזרע החם שלך מרוח על התחת שלי מחרמן אותי גם ברגע כתיבת מילים אלו.

 

 

 

לפני 4 שנים. 14 ביולי 2019 בשעה 22:12

איך אפשר שלא לראות כמה אני משתדלת 

לצרוח ???!!!

צורחת 

לבכות ??!!!

בוכה

מה רוצים ממני ???!!!

הנפש שלי 

היא עדינה

תפסיקו

 

בבקשה. 

 

לפני 4 שנים. 12 ביולי 2019 בשעה 14:14

לפני 4 שנים. 11 ביולי 2019 בשעה 17:52

אני אוהבת את הנסיעות למפגשים שלנו

אני קוראת לזה חור התולעת.

המנהרה הדמיונית הזו מהמציאות אל הבריחה שלי.

בכל מפגש אני פוגשת 2 חורי תולעת , בהלוך ובחזור ושניהם כל כך שונים אחד מהשני . 

 

בנסיעה הלוך המוזיקה בספוטיפי קצבית ומתנגנת בקצב הפרפרים שבבטן שלי, אך עדיין המחשבות על הדברים היום יומיים וסידורים אחרונים מתרוצצים בראש .. ממש כמו לפני טיסה לחו"ל , שאתה חייב לסגור הכל להגיע חופשי , להרגיש נקי .

 

חור התולעת בחזור הוא אחר... הוא שונה . המוזיקה כבר לא חשובה ... כלומר חשובה , אבל זה לא משנה מה מתנגן, כי הראש מנגן על אוטומט סצינות מהמפגש , כמו שיחזור מידע ושמירה על הכונן הקשיח, לעלות ולגבות בענן שלי .

האוטו נוסע בדרכים מוכרות כמו נהג אוטומטי 

ובדרכים פחות מוכרות הגוף נכנס למצב דריכה, אין זה משנה את המצב המנטלי של המוח שעושה גיבוי נתונים מאורגן ומסודר .

 

 

הגעתי הביתה 

 

 

 

לפני 4 שנים. 10 ביולי 2019 בשעה 19:28