לפני 4 שנים. 16 בדצמבר 2019 בשעה 6:49
אחרי שיצא לעבודה, היה מתחיל הטקס. היא נהגה להוציא את הצעיף שהחביאה כדי שלא יקח אותו איתו. הייתה תוחבת את פניה בבד הרך, מסניפה אותו, מלטפת את עצמה ומסמנת אותו בריח החורים שלה.
אם זיהתה צל של ניחוח נשי זר, הייתה משפשפת אותו בין רגליה בחמת זעם, עד הפורקן הקולני. אז הייתה מתקשרת ומציעה לו לשוב הביתה כדי לקחת את הצעיף ששכח. הוא לא זקוק לו. הוא מסתדר מצויין בלעדיו.
לבסוף, בקול נרעד, הייתה מתוודה על מעשיה ומתחננת שישוב, מאיימת להחריב את הסלון. היה מצטחק ואומר לה להרגע עם קצה אחד של הצעיף תחוב בין רגליה ומשנהו, בפה שלה. וזה תמיד עבד.
