בוקה ומבולקה

ובשעות של עצב ודכדוך, כשצינה פושה בלב, קופץ ובא גירוי זה, חיכוך מענה ומענג במוח למראה שיופם של שני פלגי הישבן זה בזה, ויש הרגשה שכדאי לחיות, ויש על מה.

בסוף יהיה רע, אך באמצע נתגרד קצת; בסוף יהיה מוות, אך באמצע דגים מלוחים וישבנים

(חנוך לוין)