כחומר ביד היוצר

כתיבה של מילות זיכרון לזכרו של חבר שנפל זורקת אותי לילדות ולנעורים.
נזכר באירועים שבהם יצאה ממני אלימות.
מבין שחוט שני עובר בין האלימות שיצאה מהנער שהייתי לאלימות שאני מוציא מעצמי היום.
היום אני מבין שאז האלימות הייתה ממקום של חולשה.
היום היא מנותבת למקומות עם הרבה עוצמה והכל ממקום של כח.
אז היא התאפיינה בחוסר שליטה.
היום היא מתאפיינת בשליטה טוטאלית.
אז היא פגעה.
היום היא מעצימה.

מזכיר לי שבכל רע יש טוב ובכל טוב יש רע.