״מתי לרדת?״
היא שואלת ומחכה למענה.
״כשתרגישי מוכנה״
״רגע אתהמסתכל עלי רואה אותי ? אתה מאחרי ? אתה כבר שם ?, היכן אתה? ״. נשאלת השאלה
מרגיש את המתח התלהבות
פחד נבנה דפיקות לב עמוק בחזה
תחושה של חוסר אוויר הגרון יבש
שומע את הריגוש הטירוף מתרוצץ אצלך עמוק
סופה של ברקים מטענים חשמלים
משתוללים מה, מה עכשיו
מה אני אמורה מה אני עושה פה
״כשתרגישי מוכנה תרדי
או שמה אינך בנויה לזה״ מוסיף
שתיקה…
במורד הגרון
״יורדת עכשיו להן לפנות ?״
שביל חלקלק ואדמה בוצית
מתגלה מושך אותה אל פנים היער הרטוב
מבט חטוף במראה
רואה את הגזעים העצים העלים הענפים
ערפל היער סוגר אותך פנימה אלי
מושך אותך אל הבועה
עטופה בקולות ריחות וצלילים
״עכשיו! תעצרי ,תרדי, תעמדי במקום! ״
מתקדם רואה מתבונן
את האישה החזקה
עירומה חשופה
מתקרב רואה את החיוך הנבוך
המבט המתחמק
את הנפש החופשיה
והצורך שבך להיות כבולה
טועם נושם את האוויר שמסביבה
לקרוע אותך מהבגדים
לכרוע אותך על הברכיים
לחבק אותך אל אמא אדמה
לשחרר את היצירה שבך
יד חזקה מתלפפת במשיכת שיער
ראש נזרק לאחור
צוואר חשוף
עורק החיים דופק
הריח הטעם
הכי פגיעה שיש
כאב הנשיכה הנגיסה הגסה
להיכנע ולא מכריעה
נשימה שהופכת לשריקה
להתעלף
לסמן
לדמם
הדופק עולה מהמחשבה
אני מכיר אותך
הצלילים הקולות האורות האפלים
עמוק מבפנים
YOU me work of art
את היצירה
המוזה שאת
שחור קצר ומר
🔥🔥🔥
בוקר אור עולם
