צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 6 חודשים. יום ראשון, 7 בספטמבר 2025 בשעה 13:13

אני רואה את הרגשות שלך כמו מבוך קטן, מתגברים ומעמיקים, הופכים אותך   לפגיעה יותר. ואני שם, צופה, יודע איפה את נתקעת בין הרצון לשלוט בעצמך לבין הצורך להיות שלי.

 

הרגע הזה לא מחליש אותך. הוא חושף אותי. הוא מראה עד כמה את מחוברת, כמה כוח יש לך  וזה מרשים. זה שלנו.


לתת למתח של הרגע לנשום, לתת לו להתעצם. כל רעד, כל מבט, אני שם, רואה.

 

את חושבת שהרגשות האלה מחלישים אותך. אני רואה שהם מחזקים אותי. הם ממקמים אותנו בשטח שבו אני שולח את ההרס פנימה  ואת  לא יודעת איפה כל פינה חבויה.

ואני נותן לך להרגיש את זה בלי לומר מילה.

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י