אין לי רשת חברתית, לכן בינתיים כאן זה המקום היחיד שאני יכולה לשתף דברים לגביי
בנושא הזה, לא שאני חושבת שמכאן תגיעה הישועה,יכול להיות שכן ויכול להיות שלא,סתם בא לי לפרוק וליפול על עוברי אורח תמימים כאן 😁
אני יכולה לספור על כף ידי כמה פעמים בחיי הרגשתי רגשות כלפי מישהו, "הייתי מאוהבת", אם מישהו בכלל יכול איך להגדיר את המושג הזה.
זה לא קורה לי הרבה,לצערי ולשמחתי.
המאורע הגדול הזה מתרחש אצלי פעם בכמה שנים, ואז אני נהיית קצת טיפשה, עושה שטויות שלא הייתי מעזה לעשות בזמן שאני רציונלית, חוטפת את הסטירה, מתאפסת על עצמי ואז יש לי שקט לעוד כמה שנים וכך חוזר חלילה.
אני עדיין חולמת על הזוגיות הטובה בשבילי, מצפה לה ומתרגשת ממנה כשאני מרגישה שאולי עכשיו היא תתגשם ואולי אני גם הורסת אותה בעצמי כדי לא להתאכזב,יש מצב שגם זה קורה.. בכל אופן, בחלק לא קטן מהזמן אני מרגישה שעייפתי מלחפש ולנסות,לא קל לרגש אותי,אני תמיד מכינה את עצמי לגרוע מכל,זה מה שהחיים לימדו אותי.
בנוסף,לא קל לי בכלל להיפתח ולגעת באמת בחלקים העמוקים שבתוכי.
אני יודעת ורגילה להיות לבד,זה לא מפחיד אותי,אני לא באמת צריכה זוגיות.
אבל אני רוצה אחת טובה בשבילי,שתהייה הכי קרובה שאפשר למה שאני מחפשת, אני רוצה לאהוב ושאהבה הזאת תהייה הדדית,סוף סוף.
אין לי רצון או צורך כל לילה לבלות אצל גבר אחר במיטה,או להזדיין עם 5 גברים במקביל.
אני רק רוצה אחד,יחיד ומיוחד לחוות איתו את הכל.
