סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אולפנת תל אביב לנשים נשואות ולא מחונכות

כל פעם מחדש זה מפתיע איך עמוק בפנים כלכן פשוט זונות קטנות. אז לפחות שעוד אנשים יידעו מזה ואת העבודה הקשה שאני לוקח על עצמי בלחנך אתכן.
לפני שנתיים. 23 בינואר 2022 בשעה 16:59

אני מגיע למשרד באופן קבוע בימי שישי. מאז שעברנו למשרד עצמאי בימי שישי אני מודיע שהמשרד סגור ושאסור לעובדים לבוא. אני יכול לעבוד בשקט וגם לעשות דברים אחרים. מיטל היא פריחה מרוקאית תוניסאית מאשדוד שעובדת במכירות רכב בתל אביב. לפני חצי שנה אני ואשתי קנינו ממנה רכב ואחרי יום היא הוסיפה אותי בפייסבוק. אתם כבר מבינים לבד.

 

אין לי מספיק נתונים סטטיסטיים אבל כל החצי תוניסאיות וחצי מרוקאיות שאני מכיר חולות אנאלי. שזה ממש מפתיע ותמיד משמח בישראל. מיטל לא שונה והיתרון שלה הוא שהיא משפריצה סקווירטים בטירוף. דברים שעד אליה ראיתי רק בסרטים. פעם בכמה שבועות שהיא עובדת בשישי היא אנחנו נפגשים. מאז המשרד החדש זה ניהיה יותר נוח. מיטל שחומה, שיער שחור חלק, מתוקתקת מכף רגל ועד ראש. מכון שיזוף, ציפורניים, לייזר. פירסינג שובב בפיטמה. כמו שפריחה מאשדוד נראית במיטבה. לפני שבועיים ביום שישי האחרון, היא מפוסקת רגליים על השולחן במשרד והזין שלי עמוק עמוק בתוך התחת שלה. אני משתדל לא לזוז יותר מדיי כי אני עומד כל רגע להתפוצץ ורק עסוק בלאונן לה עם שתי הידיים הפנויות שלי ולקבל ממנה השפרצה אחרי השפרצה.

 

מיטל צועקת כל כך חזק. ״אלוהים!״ ״חיים שלי רק תמשיך!״. מזל שיום שישי ובית קברות פה בבניין. כל הרצפה רטובה וגם השולחן. החזה של מיטל בינוני קטן אבל על הגוף הרזה שלה הוא נראה מושלם. קעקוע של ״קרפה דיאם״ מתחת לשד ימין. כל התחתונים והחזייה המנומרים שלה על הרצפה וגם המדים הלבנים של מכירת הרכב. התחת שלה מתכווץ על הזיין שלי בין גמירה לגמירה שלה שאני כמעט גומר רק מזה. אני מתחיל לחשוב שהגיע הזמן ואני הולך לגמור על הפנים היפות והחלקות שלה, על הריסים המוגזמים והאודם עד שפתאום אני קולט שהדלת הראשית של המשרד נפתחת! 

 

שיט! זה לא יכול לקרות! יש קוד וגם נעלתי ורק לי יש מפתח... אני הדלת נפתחה חצי דרך ואני לא יכול לראות בדיוק מי נכנס אבל כבר כל הסרטים רצים בראש. אני יוצא מהר הרקטום המדהים של מיטל, מפתיע אותי שהצלחתי לשים לב כמה שהוא חלק נקי ומסודר ואיך שהוא נסגר מהר ורק קצת ג׳ל מטפטף. אני סוגר מהר את הדלת של המשרד שלי ונועל. מקשיב בינתיים למישהו שנכנס למשרד. אני מתלבש מהר ומיטל שהבינה מה קרה נכנס מהר לזוית שבין הדלת לקיר.

 

אני יוצא מהמשרד, מבין שהריח המטורף של מיץ הכוס, השלולית על הרצפה, הזקפה וכו׳ לא משאירות מקום להרבה תרוצים וכבר חושב איך אני מסביר את זה לעובד עד שאני רואה את מריה. המנקה של המשרד שהגיע באופן חד פעמי בשישי אחרי שבוע בידוד. היחידה עם מפתח. עם מעיל עבה של חורף (אורקאינית קלאסית) בת 30 ומשהו עם גוף חטוב וצעיר אבל שיער כתום צבוע מזעזע. כמובן שעם האוזניות באוזניים כמו תמיד. אולי היא לא שמעה? נרגעתי והחלטתי לשחק אותה קול. אמרתי לה שלום באנגלית השבורה שהיא מבינה ואמרתי לה שאני עסוק ושתתחיל לנקות בחדרים האחרים.

כשנכנסתי חזרה למשרד מיטל כבר היתה לבושה ולחוצה להחריד. הושטתי יד לקוקו השחור שלה ומשכתי אותה לרצפה. אמרתי לה שזו רק המנקה הרוסיה ושעכשיו תפתח פה גדול. כמו שאמרתי שמיטל כל כך מתוקתקת שהיא אולי הבחורה היחידה שass to mouth באמת רלוונטי איתה. היא שמה את השפתיים המלאות שלה (בוטוקוס בטוח) על הזין שלי ותוך שניות השפרצתי לה כמות זרע בלתי תאמן לתוך הפה. היא בלעה, כמה נתנה לי נשיקה על הלחיה ובמהירות  נמלטה מהמשרד. 

 

להגנתי אני אגיד שניסיתי לסדר קצת ולנקות אבל לא היה צ׳אנס שאני יוצא מזה. כל המשרד הריח ממיץ כוס, ג׳ל סיכה ושלולית על הרצפה. עשיתי את המיטב וחזרתי לעבוד. מריה נכנסה אחרי שעה, עצרה רגע להבין מה מוזר לה. אני לא אמרתי כלום והיא לא אמרה כלום. סיימה לנקות והלכה לדרכה.

 

שבוע חלף. גם השבוע מריה לא הגיע לנקות למרות שחברת הניקיון לא תיאמה איתנו כלום. התחלתי לחשוש שאולי היא לא רוצה יותר לעבוד אצלנו, שאמרה משהו למנהל שלה בחברה הניקיון... יום שישי שעבר לא היו לי ״תוכניות״ ואשכרה עבדתי כשפתאום דלת המשרד נפתחת. מריה, שיער כתום וכל חומרי הניקיון נכנסים בדלת. באופן מפתיע היא היתה לבושה טוב יותר היום, מוקפד יותר. פתאום התחלתי לשים לב שחוץ מהשיער הכתום היא דווקא נראית לא רע. אבל הרגעתי את עצמי מהר, מספיק פאדיחה אחת. ואולי זה בכלל יחסי עבודה?

 

אמרתי לה שלום וחזרתי לעבוד. מריה התחילת כרגיל ניקתה את כל המשרד כרגיל ואחרי שסיימה לא עזבה מייד. הרגשתי שמשהו קצת חשוד, לא הספקתי לצאת ולבדוק ומריה נכנסה אלי לחדר. במבט מבויש עם עיניים כחולות סובייטיות מושלמות היא ניגשה עד אלי ופשוט ירדה על הברכיים. חשבתי שאני מדמיין...

 

מה אתם אומרים?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י