לא רק מילים

עם כל הבעיתיות שבדבר
אני רוצה לדבר על עריות
(אמנם לא מעט שפחות הגיעו לשליטה משם, אבל זה נושא אחר, אני משתמש כאן בעריות כדי לבהיר)
הורות היא סוג של שליטה
יש בה הרבה מאוד מהסממנים שלה וגם מהמהות.
האכזריות שבעריות היא ברורה.
רובן מתרחשות ללא התנהלות אלימה פיזית של כפיה.
על פי רוב היא נעשית בשכנוע, בהשפעה וב"טוב" ומתקיימת מתוך פחד ענק של הילדה לאבד את אהבת אביה ולא בגלל
מכות ועונשים.
אחד הדברים שהורסים ושוברים את אישיותה הוא שמשכנעים אותה שמה שהוא רע הוא טוב.
זו למידה רצחנית ממש...

שפחות הרבה פעמים מספרות על השתלשלות מאוד דומה של שבירה.
זה לא האלימות,ולא הכניעה, לא הכאב ולא ההשפלה ששוברים.
זה משום שהאיש האהוב, החזק, המשפיע, המאלף, המחנך, הנערץ גורם לשפחה ללמוד שמה שהוא רע הוא טוב
והיא חשה היטב את האכזריות שבכך.
זו מהות ההרס.
ותודה לנטע, השפחה האהובה שלפני שנים רבות התעקשה ולימדה אותי .