לא רק מילים

היא התקשרה אלי אתמול.
שלום שמי א', האם אני מדברת עם ש'?
כן אני ש', מה אוכל לעשות למענך א' ?
תראה, היא אומרת לי, אביך ד"ר ב' ואמי ל' שהייתה אחות
עבדו ביחד בשנות החמישים בכפרים האלו והאלו,
אמי סיפרה לי שהיתה נוסעת בפרוזור ירושלים עם ד'ר ב' בג'יפ שלו,
פעם אפילו נפתחה הדלת של הג'פ והיא כמעט נפלה מהג'פ צחקה א'.
היא הטיסה אותי אחורה בזמן, לאבא היה באמת ג'יפ וויליס ישן וטוב,
כאלו שרואים בסרטים ממלחמת העולם השניה.
לא, אמרתי לה
אבי היא הרופא של קיבוץ צובא, גבעת יערים, כסלון ואבן ספיר
עוד תמונות החלו להציף אותי,
אמך לא עבדה איתו בכפרים, אמרתי לה
אמך היתה אחות בבית החולים "איתנים" שם ניהל אבי את מחלקת הילדים,
היום זהו בית חולים פסיכיאטרי, אבל עד שנת 1958 הוא שימש כבית חולים לחולי שחפת,
אבא היה רופא ריאה.
האם גרתם בקרית היובל? אני שואל אותה.
כן, היא ענתה לי.
זכרתי את ביתה, ואת פניהם של אביה ואימה.

קבענו להפגש היום.

א' מתגוררת בפריס
ומבקרת עתה בארץ.

אני רוצה לספר לך משהו, היא המשיכה ואמרה בחשש מה,
משהו שאני מקווה שלא ישנה את הפתיחות שלך אלי.
חייכתי ואמרתי לה, אני אדם מאוד פתוח,
אתה נשמע אדם פתוח היא אמרה לי.
אני אקשיב לך עניתי.
כשהייתי בארץ לפני שנה, סיפרה א'
הלכתי לבקר חברים זקנים של הורי ז"ל
חיפשתי לשמוע סיפורים על אהבה, היא אמרה נבוכה ,
רציתי לדעת הכול על הורי,
על אהבותיה ומאהביה של אמא.
הם אמרו לי, לכי לפגוש את ק'
ק' שנא את אבי אמרתי, את חייבת להפגש איתו הם התעקשו.
פגשתי אותו.
ישבתי לפני ק' ואישתו הקשישים על כורסא בסלון שלהם וק' אמר לי,
אני שמח שאוכל לפני מותי לספר לך
אביך היה גבר עקר, אמר ק'
(הוא גידל אותי באהבה גדולה חשוב היה לא' לאמר),
ולכן לא היה אביך הביולוגי. אמך הופרתה מתורם זרע בהפריה מלאכותית.
נסערתי, המשיכה א' לספר, והתחלתי לברר.
הפריה מלאכותית בשנות החמישים?
אבל מצאתי שלאימי היא בן דוד רופא
שאכן עסק בכך.
המשכתי לברר, לחקור ולשאול, יותר ויותר התברר לי שכנראה בין ד'ר ב' ובין אימי התנהל רומן.
ד'ר ב' היה מיתוס בביתנו.. היא אמרה, וכשסיימתי את לימודי התיכון
עמדה על כך אימי שאפגש עימו,
מאוד חשוב לאימי שאראה את אותו פנים אל פנים.
באיזה שנה היה הדבר, אני שואל אותה.
1973 היא עונה .
אבי נפטר שנה לאחר מכן. מותו הקרוב היה ידוע מראש
אמרתי לה.
אני חושבת
שאביך הוא אבי הביולוגי.....
תמונות פניו היפים, הטובים והרכים של אבא הציפו אותי.
גם הדמעות.
לפעמים,
אמרתי לה, אני רואה בראי לא את פני אלא את פני אבי ממש.

הוצפתי.

תסכים לתת לי שערה אחת?
צחקתי.
כול שערותי על ראשי, אמרתי לה.

אם אבי נתן את זרעו ליצור בו את חייך
אתן לך באהבה שערה מראשי...

(הפגישה ביני ובין א' נדחתה בנתיים)

האם קיבלתי אחות.?
ברור שיהיה המשך.....