לא רק מילים

היא בת עשרים ושלוש, לסבית ואוהבת אותי.
"כשאני עם אשה התשוקה שלי חזקה יותר"
היא אומרת לי
ולי לא קל להכיל את המשפט הזה.

היא כל כך יפה.

היא עומדת להגיע בחמש.
התכוננתי כמו רופא מנתח.
כל מה שאזדקק לו מסודר על מפה לבנה על השולחן.
מסודר למסדר,
הכל בהישג יד.
על פתק קטן, כמו רשימה למכולת, רשמתי את סדר הדברים
שמתוכננים.
לפי הסדר על פי התוכנית.
השקעתי הרבה בתיכנון ודמיון ביצירה.

היא הגיעה בזמן,
אפרסק בשל ויפיפיה.
באה בדיוק כמו שביקשתי.
הוצלפה
זחלה
נקשרה
גוגאגה
רוסנה
נדקרה
כאבה
הושפלה
לוטפה
נחדרה
עינגה
עונגה
סומנה
נרטבה
הוטרפה
גמרה
נגמרה
הוכלה
סושנה
אחרי שעתים עצרנו, הכנתי ארוחת ערב,
ישבנו ליד השולחן במטבח לאכול.
"אתה רך מדי איתי" היא אמרה
"טוווווב" עניתי.
סיימנו לאכול
היא רחצה את הכלים
ואני חיברתי את המוט של כפיפות ידיים למשקוף הדלת.
הנחתי מזרון מתחת למשקוף.

היא באה חוששת.
כרכתי בקפידה את החבל כאצדעות על ידיה,
משהו בה נדרך,
קשרתי את קרסוליה וידיה לאט ובסבלנות,
היא משכה את היד ממני
דאגתי לרפד בין עורה והחבל,
אבל היא לא נרגעה.
העברתי את החבל מעבר למוט,

היא התחילה להתפרע כחיה,
וככל שהשתוללה הלכו החבלים ונהדקו,
ידיה נמתחו,
גופה התארך.
היא בעטה באויר ובקירות ברגליה
עכשיו היא כבר היתה חיה פצועה שנלחמה על חייה.
החבלים נמתחו
ידיה נשאו את גופה הקטן
כפות רגליה כבר היו באויר
והשתוללו בטירוף.
כל כך יפה ככה מתוחה
כל כך ייצרית ומושכת.
קולות פראיים יצאו מגרונה
כולה ייצרים מחרמנת.

התרחקתי ממנה
ארבעה או חמישה צעדים, לא יותר.
בקול שבור ומותש היא זעקה את מילת הביטחון
תוך שניה נחתכו החבלים בכלי שהכנתי מראש.
היא נפלה על גופי ושנינו נפלנו מחובקים על המזרן.
עטפתי אותה כתינוקת בוכה בתוכי
הגוף שלה רעד בטירוף
דמעות וריר נזלו על פניה וכתפי
הזיעה שלה הרטיבה את שנינו
היא הקיאה
את נשמתה
על גופינו המחובקים.

ככה נשארנו חבוקים שעה ארוכה
איין לי מושג כמה זמן עבר...
ואז היא סיפרה,
היא דיברה שבקט
בלחישה.
על אבא
שנטש.
על ילדה
בת חמש
חסרת אונים.
פגועה
פצועה ומתגעגעת...
לא מבינה.
לא הרבה מילים
ושתקה.
נשארנו בשקט.
לאט לאט בחוץ התבהרו השמיים.
לקחתי אותה בידי,
התקלחנו
ונרדמנו ביחד על הסדין הלבן
במיטה הרכה.