שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הדיסלקט

בלוג של עלג.
זה יהיה מאתגר לשנינו
לפני חודש. 20 במרץ 2024 בשעה 19:34

אז מה המשמעות של הקעקועים שלך?

שאני ממש אוהב קעקועים.

אתה לא רוצה לקעקע על עצמך דברים שמשמעותיים לך?

אני ממש אוהב אטבי נייר משרדיים... אני הולך לקעקע על עצמי אטב!!!

לפני חודש. 20 במרץ 2024 בשעה 14:45

אני עוצר סרט פורנו בדיוק כשהשחקנית מתחילה להנות...

ומדמיין שאני מיבש אותה עם הרגלים פתוחות.

לפני חודש. 16 במרץ 2024 בשעה 13:23

אחד החלקים הקשים בלחיות בעולם שבו אתה לא שולט זה להרגיש את החוסר שליטה מבפנים.

הרגשת הבחירה כל כך חזקה בחיי היום יום. היא לא משאירה מקום למחשבה שאני לא מחליט כלום.

לא מתי ללכת לישון... לא מה אני רוצה למרוח על פרוסת הלחם... לא מתי עומד לי... ולא מתי אני מתאהב. אין פעולה אחת שאני עושה בחיי שהיא בהחלטתי ולא נקבע מפעולות שקדמו לה.

אני לא יכול להפסיק לרצות או לחפש ולנסות, שזה בדיוק המשמעות של חוסר שליטה... אני ממשיך ואמשיך לחפש למרות שההרגשה היא שזה יגיע בלי קשר לניסיונותי... תחושת הקושי לא תפחת ותדרבן אותי לנסות ולחפש.

כשאתה כן רואה את החוסר השליטה זה מרגיע.

זה מכניס לפרופורציות.

כל כך מקווה שזה יהפוך לתפיסת עולם שכיחה יותר.

לפני חודש. 15 במרץ 2024 בשעה 20:54

Depeche Mode - Violator

The Cure Staring At The Sea

Portishead - Dummy 

Alice in Chains - Jar of Flies

The Cardigans - Gran Turismo

Nouvelle vague

פרסקי (המלך) - מפתח הלב



לא חושב על עוד שאני אוהב 
יש עוד מלא שאני אוהב חלקים אבל לאהוב כדיסק זה נדיר

אף אחד לא מושלם

 

לפני חודש. 10 במרץ 2024 בשעה 18:26

חזרתי עכשיו מידידה מהוותיקות כאן... לילי-קאט.. היא כבר כמאת ולא נכנסת לכאן.

מדברים... ריכולים על הקהילה... היא עדיין לא מבינה איך אני עם עצמי למרות הטמטום...

ואז אני מראה לה את רשימת המצ'ים שלי בטינדר.

לפני חודשיים החלפתי חשבון ואיך שהוא כמו בומר מכובד, הייתי צריך לפתוח חשבון חדש בטינדר והכל התאפס לי.

זה השלל מהחודשיים האחרונים... אוקראינית שכנראה עשתה כאן לביתה... "לא" גזעני בכלל וגם היא כבר לא בארץ ולא ענתה לי.

ואז הידידה נכנסת לטינדר שלה שהיא לא פתחה כבר חצי שנה ורואה את ה+99 של הלייקים ואת אין סוף המצ'ים שהיא קבלה... סוגרת את הטינדר.

לא עובר 5 דקות והיא מקבלת הודעה בפייס.. אז איך הולך לך בטינדר?

זה מדהים איך העולמות שלנו, גברים ונשים בנושא החיזור פשוט הפוכים בצורה קיצונית אחת מהשני.

אין מצב שגבר יבין את הקושי של האישה ולהפך. זה פשוט שני פרספקטיבות הפוכות שכמאת ולא מאפשרות מפגש באמצע.

אתן לאולם לא תבינו איך חוסר בתקשורת מוחלט מולכן, משפיע על הסייקיק הגברי... כבר נגמר הרעיונות מה לכתוב כהודעת פתיחה... עם היא בכלל כתבה משהו שאתה יכול להתייחס אליו. ואני בחיים לא אבין איך זה לקבל מליוני היים  סתמיים משעממים ושגברים מרגישים בנוח לפנות אליך מתי ואיך וכמה ואיפה שבה להם.

פשוט הפכים...

לפני חודש. 9 במרץ 2024 בשעה 9:33

לא מתפנה מהצ'אט עד שהאחת בשבילי תפנה עלי.

 

לפני חודש. 8 במרץ 2024 בשעה 17:42

רסקי אותי לחתיכות קטנות
תפוררי אותי לתוך ספל
הוסיפי סוכר, תערבבי
ותחממי אותי
ואז תשתי אותי. 
אני רוצה להיכנס לתוכך.
אני רוצה לחמם את ליבך
אני רוצה ללקק את העמקים הסודיים שלך
להחליק בין הסמטאות הצרות שלך

ולרקוד מאבן לאבן

אני רוצה לשמוע אותך גונחת באקסטזה. 
את בישנית?
אין לך סיבה להיות
אני רק רוצה להכיר אותך טוב יותר,
אני בחור סקרן. אני עוקב אחריך

יש לי דם בעיניים
אני עצבני
אני מת

אני מצויין מקופסאות שימורים
אני
נהדר על טוסט...

לפני חודש. 7 במרץ 2024 בשעה 17:36

עוצם עיניים

חושך

מתחיל למשוך אלי

מתחיל למשוך אלי קצה של מסלול חיים

מושך.. ומושך אלי חיים של מישהי שמתאימה לי...

מצמיד אל מסלול החיים שלה את מסלול החיים שלי

מסובב את שני מסלולי החיים...

מסובב...  ומסובב אותם אחד עם השני עד שהם מתחילים ליצר שמיניות בתוך עצמם.

נדלקים מלא נקודות אור במרחב

אני משאיר רק את נקודות האור שהכי מתאימות לי.

ואז אני משאיר את נקודת האור הכי מצחיקה.

ומושך את נקודת האור אלי

מושך.. ומושך אלי עד שהנקודה כל כך קרובה שהיא ממלאת את כל הסביבה והכל מואר.

אני מושך אותה אלי מכל הכיוונים בבת אחת

מושך... כל כך מושך, עד שאני יוצר כוח כבידה מסביבי ואני נהפך לגוף כבד במרחב והזמן.

ממש כבד עד שאני מיצר גומחה עמוק ואותה אחת הכי מצחיקה, מתגלגלת בסיבוב במורד הגומחה עד שהיא מתמקמת לידי במרכז השקע.

 

מחר נדמיין שאני מתרומם מהקרקע.

לפני חודשיים. 28 בפברואר 2024 בשעה 12:51

"אי אפשר לחסל רעיון!"

ברור שאפשר

לא חסר רעיונות שנעלמו או הפכו ללא רלוונטים/חסרי משמעות.

כל מה שצריך בשביל לחסל רעיון זה ללמד את הילדים רעיון חדש.

מה שקשה זה לחסל עם, אנשים, יש לנו ניסיון אישי בזה.

פרק חשוב בלשחרר את הדוב.

עידן הגיע לביקור שני בפודקסט, דוב חושב שעידן מפוקס מתמיד, אולי כי הוא כבר לא מעשן? עידן מספר על פוסט טראומה מורכבת, בצל הורה עם מאניה דיפרסיה, נדב לא מרגיש שזה הזמן לפתוח על הפוסט שלו... אפשר להיות גם וגם, גם פחדן וגם אמיץ. גם חלש וגם חזק...  ושאשפר לצמוח מפוסט טראומה.

 

לפני חודשיים. 27 בפברואר 2024 בשעה 11:00

אני מוכן לראות