לא חסר רעיונות שנעלמו או הפכו ללא רלוונטים/חסרי משמעות.
כל מה שצריך בשביל לחסל רעיון זה ללמד את הילדים רעיון חדש.
מה שקשה זה לחסל עם, אנשים, יש לנו ניסיון אישי בזה.
פרק חשוב בלשחרר את הדוב.
עידן הגיע לביקור שני בפודקסט, דוב חושב שעידן מפוקס מתמיד, אולי כי הוא כבר לא מעשן? עידן מספר על פוסט טראומה מורכבת, בצל הורה עם מאניה דיפרסיה, נדב לא מרגיש שזה הזמן לפתוח על הפוסט שלו... אפשר להיות גם וגם, גם פחדן וגם אמיץ. גם חלש וגם חזק... ושאשפר לצמוח מפוסט טראומה.
אני מתעב את טרנטינו, והיא ראתה כל סרט שלו, אשרות פעמים.
אז האהבה שלנו לא תלויה בחוש טעם קולנועי, טלוויזיה.. ואפשר לקצר ולומר שאין לנו שום תחביב משותף.. אפילו לרוב התחביבים סותרים.
לים היצור החיוור הזה לא ילך. ואני לא אכנס להופעה של ביונסה... אז אהבה שלי אליה לא תלוי בחיבה לאותם דברים.
היא דתיה... אני חושב שדת מצתה את תפקידה ההיסטורי באבולוצית האדם. צריך להתחיל להתקדם לכיוון מחשבות יותר מורכבות ואובייקטיביות.
האהבה שלי אליה לא תלויה בפילוסופית חיים משותפת.
היא עסוקה בערב, ואני עסוק ביום. אני עסוק בימיחול והיא שומרת שבת. היא אוהבת ערים ולא יכולה להתמודד עם הטבע אלרגיות ופריחה... אני משתעמם אחרי חמש דקות הליכה בעיר... ועקיצת דבורה זה כמו עקיצת יתוש בשבילי. גם התדירות של עקיצות היתושים כמאת אפסית.. זה לא קורה הרבה.. ובדרך כלל הם עוקצים אותי במקומות הזויים..כמו התוסיק או באגודל... עם יתוש עוקץ אותה היא מתנפחת ונראת כמו אשת הפיל.
האהבה שלנו לא תלויה בזמן או מקום או בפרופורציות.
היא וונילה ונילית ואני בצבע חום קהה ירקרק כזה. אין לנו שום דבר במשותף. כלום. אין סיכוי שזה יעבוד.
האהבה שלי אליה, לא תלויה במחנה משותף כל שהוא.
אהבה שלי לא תלויה בדבר. אפילו לא במימוש שלה.
אהבה זה לא הכל בחיים.
הפסקול שלי לסיטואציה הזאת.
לא סגור עם אימי צודקת באופן כללי.. . אבל ספציפית בינינו, היא מדויקת.
