הדיסלקט

זה מתחיל עם אובססיה חדשה... המהפכה באירן... כן מהפכה... לא התקוממות... מהפכה.. זה שונה וזה ברור לכולם שזה לא יכול להשאר כמו שזה היה עד עכשיו... הצעירים בכל המדינה שם, לא מתחברים לדת... וזה לא הולך להשתנות... עוד צעירים יתבגרו ולא יתחברו לדת.. עוד אבטלה, עוד אלימות... והם כל כך מודעים לזה שהם תחת משטר אפל ברמה ת"נכית....

מת על מהפכות... במיוחד שהם נכונות... וזה לא קל להגיע למצב שזה שחור ולבן...

איזה מזל שאני לא אירני... הבעיה הכי גדולה שלי זה מחסור בבת זוג...

זה לא קל ללכת על דיזינגוף מסטול, בימי רביעי בערב, כשכולכן יוצאות לעיסוקכן.. יוגה... דייט... ריצה... קניות... א. ערב... לצאת עם הכלב....

לא פשוט.

ומשם זה ישר עובר לשיר הזה...

I can think of a lot worse places to be...
Like down in the streets
Or down in the sewer
...Or even on the end of a skewer

היא חזרה אלי... בו נראה מה יצא מזה... לא אופטימי... אבל גם פסימים יכולים לעשות כיף 

סוף מחשבה.

*עריכה 

היא נעלמה אחרי שני משפטים.