יש את האסכולה של השולטים.. האופטימיים... מחשבה שמייצרת מציאות.. תחשוב חיובי יהיה חיובי... אתה שולט על גורלך.. איףףף הם מגוחכים בעיניי.
זה לא יכולה להיות תפיסת עולם שלמה של המציאות... אי אפשר להתעלם מזה שהחיים מתנפצים אלינו, ברמת חוזק ו/או תדירות משתנה .. אבל זה קורה... לכולם... ב80 90 שנה של חיים אי אפשר שזה לא יקרה לך. זה בלתי נמנע...
לא משנה כמה חיובי ואסרטיבי תחשוב יש דברים שיורידו אותך בהכנע לברכיים... שלא משנה כמה שחור תראה את העולם שמסביבך, החיים יכולים לפתיע אותך, קרן אור שתאיר ותרים אותך.
הייתי בדאון. עדיין בסוג של... נלחם בכוח להתרכז ולהסתכל על אין סוף דברים חיוביים בחיי.. אבל זה דורש עבודה... אני ציני ברמה מגעילה... אני לובש מסכה כדאי להישמע לא קיצוני מידי... נכשל בזה בטרוף... וזה גם עבודה.
הייתי בטוח שיהיה נורעי לעבוד אתמול במסיבה. אין סוף סיבות... חברות לא הגיעו לבלות.. שוב לבד... מוסיקה שאני מתעב... רוקד כדאי לא לקפוה... מלא עד אפס מקום.. בקיצור סיוט... 7.10+.. אבל למרות כל הפסימיות, למרות כל המחשבות הנגטיביות, הקהל, האווירה, החופש, המיניות, הפוזות הרימו לי את המצב רוח. זה מדהים. להיות בסיטוטציה שרוב מוחלט של האנשים מתנהגים אחד לשניה כמו שצריך להתנהג אחת לשני. וזה עוד בסיטואציה הכי צפופה והכי קיצונית מינית. המכנס הקצר במסיבות האילו הוא החלק הצנוע. וכולם מתמודדים עם זה כמו שצריך להתמודד עם זה. בכבוד. עדינות. אהבה. לא משנה כמה חסר מודעות עצמית או עודף אהבה עצמית אתה משדר. הכל מקובל. אף אחד לא מפריע לאף אחת.
יש תחושות ואנרגיות מעוד חיוביות במסיבות שעבדתי בהם עד עכשיו. זה עוצמתי. זה משפיע אלי. וזה נוגד את כל המיזונטרופיה שלי. אנחנו יצור מגעיל עם חשיבות עצמית לא פורפוציונאלית. ובכול זאת אנשים התנהגו אתמול כמו שחיות נורמליות מתנהגות.
בגלל התחושות החיוביות קל להבחין בסצנות עם האנרגיות השליליות. הן כל כך חריגות. כל כך שונות ממה שקורה מסביבם. שהן קופצות לי ישר לעיין. עם זה היה מסיבה רגילה הסיטוטציות האילו היו נבלאות לי בשאר הסחלא.
אתמול היו שני זוגות שרבו. באחד הגבר כעס על האישה ובשני האישה היתה מתוסכלת מהגבר.
הסתובבתי אתמול מלא בין האנשים... והרגשתי כאילו אני טיפה מרחף בין צעד לצעד.. הכל היה קליל... לא היה קשה להיות נוחך.