הדיסלקט

כחלק מהחזרה שלי לעצמי התחלתי שוב אימוני פילאטיס ויוגה. זה גם תומך לחימה בגלישה.

אין לי מושג למה אני הגבר היחידי בחדר. אבל שישאר ככה. אין דבר יותר כיפי מלהיות בחדר עם מלא נשים מתעמנות, מזיעות וגונחות. זה מרגיש כאילו התגנבתי למסיבת פיגמות.

אתמול היא הגיע באיחור והמקום היחידי שהיה פנוי בחדר היה לידי.. כמובן... אף אחת לא תתקרב עם יש אופציה אחרת. האימון עבר לי בשניה... כאילו נרדמתי איך שהיא הגיע והתאוררתי בסופו.

היה לי יותר קשה לעצור את עצמי מלהגניב מבטים מאשר האימון עצמו. .. ואני כולי תפוס הבוקר.

מעניין עם היא הרגישה את הרצון שלי לגעת בה... ללטף אותה... לעטוף אותה.. להרים אותה... לארסל אותה.. לצקמק אותה... לפתוח אותה... להכאיב לה... להשפיל אותה... להשאיר אותה חסרת כוחות.

כל היום הסתובבתי עם התהיה... איך זה להרגיש אותה מבטוחו.