כל הסיטואציה הלאומית גרמה לי לחשוב היום הרבה על המילה זיכרון... יצא לי היום לדבר עם הקטנה על המילה זיכרון. היא מאובחנת עם זיכרון קצר חלש, קצת מתחת לממוצע הארצי. יש לי הרגשה שזה שיפור לאומת המצב שלי. בזמני לא אביחנו בעיות בזיכרון קצר כחלק מליכויי למידה. אבל אני לגמרה חי עם זיכרון לטווח קצר גרוע בטרוף.
בבקשה אל תהיו מאלו שחושבים שהכול ניתן לפתרון.
לפני כמה ימים שאלתי את החברים שלי שיספרו לי איך היינו כילדים. איך העברנו את הזמן... הילדה שאלה אותי, ולא ידעתי מה לענות לה.
זה לא רק שלילי... זה גם עוזר לשכוח דברים רעים... זה עוזר להתקדם יותר בקלות... אבל בעיקר גורם לך לחוסר אמון מלא בעצמך.
מה שאני כן זוכר נמצא אצלי בערבון מוגבל... לפני שבוע הייתה לי שיחה עם נשלטת. היינו רק שבוע ביחד... לפני 7-8 שנים, כל מה שזכרתי מהמפגש איתה זה שהיא לחשה לי בזמן הנשיקה הראשונה שלנו, שהיא רוצה שאני אאנוס אותה. זה כל מה שאני זוכר מהשבוע שלנו ביחד. והייתי צריך אישור ממנה שזה באמת משהו שהיא אמרה לי. אפילו בזה לא הייתי בטוח.
יש דבר כזה טירגוט למשהו חיובי?? טירגוט תמיד מגיע בנושא שלילי... אני לגמרי מכיר מצבים שטירגטו אותי לטובה. המשפט הזה הכניס אותי לספייס בשנייה... ואחרי זה היא עוד שיחקה אותה חוששת... זה פשוט מדהים איך אפשר להעביר רגש בניואנסים מינימליים.
עכשיו היא רוצה לבדוק איתי פומביות... מצחיקה... חושבת שאני יכול הכול... רואה בי איזה אל עתיק... משוגעת... למה רק המשוגעות מעניינות אותי?
כל הפוסט הזה התחיל מהמחשבה על האקסית שלי... עוד משוגעת מדהימה... מלפני 4–5 שנים... קלטתי שאני שוב נוסטלגי חיובי לגביה... כשבַּתַכְלֶס, בזמן אמת, לא היה לי טוב. אני כל הזמן שוכח את הדברים הרעים שהיו לי איתה, ומתבאס מהחיובי שהיה ואני מפספס אותו עכשיו. למה נפרדנו, נראה לי משהו חשוב לזכור.
אני שוכח דברים ממש חשובים.
היה איזה חודש ששכחתי שחלב עושה לי בעיות... זה פשוט חדש יחסית... 3-4 שנים.. חדש יחסית.... סבלתי כל כך עד שחשבתי לבדוק את זה... שוב... כאילו לא עשיתי את הבדיקה כבר... ואיך שהדברים נרגעו בגלל הצום מהחלב נזכרתי שכבר עשיתי את זה, וזה עשה לי ממש טוב.
אף אחד לא יכול להרגיש חכם בסיטואציות כאלה... יש עוד הרבה נקודות שליליות וחיוביות ייחודיות לבעלי זיכרון חלש... אבל אני רוצה לסיים עם הזיכרון של אותה בחורה שעדיין זוכרת איזה שבוע מדהים היה לנו ביחד... כל כך מדהים שאני זוכר ממנו רק משפט אחד.
בזמן שעברתי על הטקסט לבדוק שאני קוהרנטי... נזכרתי שראיתי את הסדרה Altered Carbon... ואני רואה את הסדרה בתחושה קשה של דז'ה וו... כאילו כל סצנה אני מרגיש שכבר ראיתי... אבל זה לא מרגיש כמו זיכרון שראיתי... אני פשוט מכיר את הסיטואציות שאני רואה... אבל אין לי מושג לאיפה העלילה הולכת... אני זוכר רק מה שאני רואה... אני לא זוכר את העלילה קדימה...
כמה חודשים אחרי זה, בשיחה סתמית עם אחותי על אודיו-בוקס, אני נזכר ששמעתי את הספר שהסדרה מבוססת עליו... אותו שם, דרך אגב... וכתוב בכל פרק שזה מבוסס על ספרים. אין לי תירוץ.
כן, חיים בלי זיכרון — זה טיפה אחרת.